9 באוגוסט 2010

מתוך "פסיכולוגיית המעמקים ומוסר חדש" / אריך נוימן

חלק נכבד מפעולות החינוך מוקדש תמיד ליצירת פרסונה, המבייתת את היחיד והופכת אותו ל"אדם מן היישוב", ומלמדת אותו לא את האמת לאמיתה אלא את מה שמותר שייחשב לאמת. בתוך כך לומדים להעלים עין, לפסוח ולהתעלם, יותר משלומדים לפקוח עין, לחדד את החושים ולאהוב את האמת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה