24 בינואר 2011

חיי היצירה שלי

לאחרונה אני עוברת תהליך מאוד משמעותי בחיי היצירה שלי, ואני רוצה לשתף אתכם בתהליך הזה ולספר לכם עליו.

מזה מספר שנים שאני חשה יותר ויותר מנוכרת כלפי אופן העשייה המוסיקלי-יצירתי שלי. דברים רבים לא מצאו חן בעיניי במהלך השנים באופן העשייה הזה - הן מבחינת תהליך היצירה והן מבחינת ההפקה של יצירותיי. האופן שבו יצרתי גרם לי לסבל נפשי עמוק מאוד, מה שהביא אותי בסופו של דבר להחלטה לנטוש את הדרך הזאת ולחפש דרך אחרת, חדשה, שתענה על הצרכים הנפשיים והיצירתיים שלי באופן מלא ושלם יותר.

כפי שכתבתי ברשומה עליי, עד שנת 2010 רוב העשייה שלי כמלחינה היתה בתחום "המוסיקה בת-זמננו" שהיא מוסיקה שנכתבת בתווים ומבוצעת ע"י נגנים מקצועיים שמנגנים אותה בקונצרטים. תהליך היצירה הזה הופך את המלחין לתלוי מאוד בנגנים שמבצעים את יצירותיו, כי בלעדיהם יצירותיו לא יכולות לצאת מן הכוח אל הפועל ולהגיע אל הקהל. התלות הזאת בנגנים היא בעיה מאוד קשה והיא מתבטאת לא רק כלפיי וכלפי המוסיקה שלי אלא כלפי כל המלחינים של המוסיקה בת-זמננו. כמובן, לא מדובר בבעיה טכנית אלא בבעיה נפשית משום שהתלות של המלחינים מעניקה לנגנים הרבה יותר מידי כוח - כוח שרוב הנגנים משתמשים בו לרעת המלחינים על מנת לרדות בהם ולהשפיל אותם. אני תמיד הרגשתי שמאחורי ההתנהגות המכוערת הזאת של הנגנים מסתתרת בעיה יותר עמוקה, ושבעיית הביצועים היא רק סימפטום למחלה - המחלה שהיא המוסיקה בת-זמננו עצמה. ואם לומר זאת בפשטות: הנגנים פשוט לא אוהבים מוסיקה בת-זמננו ולא נהנים לנגן אותה. לכן הם שואבים אנרגיה רגשית מהמלחינים - כמעין פיצוי על הסבל הכרוך בביצוע יצירות כ"כ שנואות ומתועבות.

באשר אליי, במשך הרבה שנים ניסיתי להשתלב במחלה הזאת שנקראת "מוסיקה בת-זמננו", על כל המשתמע מכך. עשיתי זאת כמיטב יכולתי, אבל כפי הנראה "מיטב יכולתי" לא היה טוב במיוחד כי העובדה היא שעד היום כתבתי לא מעט יצירות שלא הצלחתי להביאן לידי ביצוע. רציתי מאוד שהמוסיקה שלי תבוצע, בהחלט, אבל רציתי שהיא תבוצע באווירה נעימה ומכבדת שיש בה הנאה ושמחת עשייה - ולא באווירה עויינת ודיכאונית ומלאת התחשבנות ומרירות. ולא הצלחתי למצוא את האווירה החיובית הזאת בעשייה המוסיקלית של המוסיקה בת-זמננו. הלכתי ממקום למקום, חיפשתי וחיפשתי, ולא מצאתי. וכך יצא שעם השנים נערמו אצלי לא מעט יצירות שלא זכיתי לשמוע אותן מבוצעות ושלא הצלחתי להוציא אותן החוצה אל העולם. הדבר תיסכל אותי מאוד, בעיקר לנוכח העובדה שבמשך כל הזמן הזה סביבתי הקרובה לא יכלה להשתתף בחוויית היצירה שלי ולהכיר את המוסיקה שלי משום שרוב האנשים שאני בקשר איתם לא יודעים לקרוא תווים. כך יצא שהייתי בודדה מאוד בחוויית היצירה שלי, ומנותקת מאוד, ובלתי מסוגלת לשתף את עולמי הפנימי עם אנשים אחרים. כך, כתבתי הרבה מוסיקה שנותרה בצל, וכך, חיי היצירה שלי נותרו סמויים וחבויים מעין רואה - מה שהלך ודיכא בהדרגה את שמחת היצירה שלי.

היצירה האחרונה שכתבתי בתווים נקראת "שירים מתוך חלום". סיימתי לכתוב אותה לפני כ-3 שנים ועד היום היא לא בוצעה. השקעתי הרבה זמן הן בהדפסתה והן בהצגתה לנגנים שעשויים למצוא בה עניין, ובכ"ז - העליתי חרס בידי. ומדובר ביצירה שאני מאוד אוהבת ומאוד רציתי שתבוצע. כמובן, לא היה כל חדש בהתנהלות הזאת. ההתנהלות מהסוג הזה ליוותה אותי במשך שנות יצירה רבות ותמיד היוותה עבורי מקור לתיסכול עצום - ואיכשהו המשכתי למרות הכל לנסות ולחפש את דרכי בטריטוריה המכאיבה הזאת. אבל כשהדבר קרה לי שוב עם יצירתי האחרונה - משהו פקע בנפשי. הסבלנות שלי לעניין הזה נגמרה. הרגשתי שזהו, מספיק, אני לא יכולה ולא מוכנה לסבול את זה יותר. וכתוצאה מכך הבנתי שאני חייבת למצוא דרך אחרת ליצור, דרך שתאפשר לי הן להלחין והן להוציא החוצה את יצירותיי בצורה מהירה וקולחת - מבלי להזדקק לתיווכם של אנשים אחרים ומבלי לעבור שבעה מדורי גיהינום של ייסורים נפשיים בכל פעם שאני מלחינה יצירה חדשה.

לאחר בירורים שערכתי בנידון הגעתי למסקנה שהדרך שתעניק לי את מלוא העצמאות שאני זקוקה לה היא הקמת אולפן ביתי שכולל בתוכו מגוון עצום של אפשרויות מלהיבות ביותר עבורי כמלחינה. ואכן, לאחרונה התחלתי להקים את האולפן הביתי שלי וללמוד תוכנה לעריכת צליל. מדובר בתהליך מאוד מורכב, הן משום שהתוכנה מאוד מורכבת והן משום שאני שואפת להכיר אותה באופן יסודי. יחד עם זאת, תהליך הלימוד הזה הוא מאוד מרגש ומסעיר עבורי, ומלווה בתחושה חזקה שהנה, סוף סוף הצלחתי להשתחרר ולצאת לחופשי... משמח, מרגש, מורכב, מסעיר, מטלטל, ובעיקר: ממלא השראה...

עד היום יצרתי באולפן הביתי שלי מספר יצירות קטנות, ורציתי להכיר לכם אותן. יצירות אלו הן בעיניי יותר תרגילים מאשר יצירות משום שעדיין רב הנסתר על הגלוי מבחינת ההיכרות שלי עם התוכנה ואני עדיין לא שולטת מספיק בתוכנה על מנת ליצור בה בחופשיות. כמו כן, בכל היצירות אני היא המבצעת את כל התפקידים - כולל תפקידי השירה והדיבור, ועוד רבה הדרך לפניי עד שאבצע את יצירותיי באופן שישביע את רצוני. ובכ"ז - משתפת אתכם... עוד אציין שמידי פעם אני מעלה יצירות חדשות לערוץ המוסיקה שלי, כך שאם תרצו להכיר יצירות חדשות מפרי עטי (או יותר נכון: מפרי אולפני...) - אתם מוזמנים להיכנס מידי פעם לערוץ ולהתעדכן. ואלו הן היצירות החדשות שלי:

סקאט קטן - אילתור קצרצר בשירה ונגינה
סרנדה לתזמורת כלי קשת - יצירה רומנטית קצרה
אי בי סי - מחווה הומוריסטית לאותיות האי בי סי

האזנה מהנה לכולם... :)))

***

לקריאה נוספת:
המילים של יצירתי "אור מוליד אור"
להיות מורה - סיפור ההתפתחות שלי כמורה
לבנות מדרגות לירח - על חולמים, על קוטלי החלומות, ועל האומץ להעז ולחלום



2 comments:

פיתוח קול אמר/ה...

הכי חשוב זה לא לומר נואש לעולם!
האמיני בעצמך ותראי רק הצלחה בדרכך!
אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.

מרב כהן - הדר אמר/ה...

תודה רבה לך על העידוד!
תודה תודה תודה!
:)))

הוסף רשומת תגובה