מדריך לבחירת מסלול לימודים מוסיקלי

המאמר שלפניכם עוסק במתן תשובות לשאלות הנוגעות לבחירת מסלול לימודים מוסיקלי. כיצד לומדים מוסיקה? כיצד לבחור מסלול לימודים מוסיקלי? אלו צורות לימוד יש? מהם היתרונות והחסרונות של כל צורת לימוד? על אלה, ועוד, במאמר שלפניכם.

כיצד לומדים מוסיקה?

האם ישנה דרך נכונה ללמוד מוסיקה? כיצד המלחינים הגדולים למדו מוסיקה? כיצד הנגנים והזמרים למדו לנגן ולשיר? איזו הכשרה קיבלו באך, הנדל, היידן, מוצרט, בטהובן, ברהמס, שומאן, שוברט, שופן, ואגנר, ליסט, מהלר ועוד מלחינים? מה היו מקורות המידע שלהם? האם העובדה שהם לא למדו באופן ממוסד השפיעה לרעה על יצירותיהם?

רק במאה ה-20 החלו לימודי המוסיקה הממוסדים, ותופעה זו התחזקה ביתר שאת במחצית השניה של מאה זו. לפני כן, ותוך כדי כך, מוסיקאים בכל התרבויות ובכל התקופות למדו, יצרו וניגנו מוסיקה מבלי לקבל הכשרה ממוסדת. המלחינים הגדולים למדו בד"כ עם מורים פרטיים, וברוב המקרים קיבלו הכשרה דווקא כמבצעים ולא כמלחינים. במקרים רבים הם המשיכו ללמוד באופן אוטודידקטי, לעיתים עד ערוב ימיהם. כיצד הם למדו?

שיטות הלימוד שלהם כללו: חיקוי של מלחינים אחרים עד למציאת סגנונם האישי, העתקת פרטיטורות של מלחינים אחרים בכדי ללמוד ביסודיות את הפרטיטורה, קריאת ונגינת פרטיטורות מאת מלחינים אחרים, ניתוח יצירות, הקשבה למוסיקה, שיחות עם קולגות ואמנים אחרים לשם חידוד רעיונות והבנת תהליך היצירה, קבלת שיעורים פרטיים, התייעצות עם מוריהם לשעבר בנוגע ליצירות ספציפיות, נגינה עם מוסיקאים אחרים (מקצועיים או חובבים), ביצוע יצירותיהם, קבלת ייעוץ ממלחין ותיק ומנוסה מהם, ניסוי וטעיה, ועיסוק מתמיד באמנותם. נגנים וזמרים למדו באמצעות שיעורים פרטיים, אימונים מרובים על הכלי/קול, הופעה בקונצרטים, והתוודעות למלחינים ולעשייה המוסיקלית של תקופתם.

למעשה גם כיום אנחנו לומדים ומלמדים בשיטות אלו. כזהו הטבע האנושי וככה אנשים לומדים, ולא משנה באיזה סגנון או תקופה מדובר. ההבדל הוא שכיום ישנן מסגרות לימוד רבות ואופני הגשת והשגת מידע נוספים מכפי שהיו למלחינים שחיו עד המאה ה-20. מי שרוצה כיום ללמוד מוסיקה יכול לבחור מתוך קשת רבת פנים של אפשרויות: אקדמיות/אוניברסיטאות, בתי"ס גבוהים למוסיקה/מכללות, שיעורים פרטיים ולימוד אוטודידקטי. לכל אחת מאפשרויות אלו ישנם יתרונות וחסרונות, כפי שנראה להלן. כמו כן, כאשר בוחרים מסלול לימודים מוסיקלי יש להביא בחשבון שכל מקצוע וסגנון מוסיקלי דורש הכשרה ספציפית משלו, ובחירת מסלול הלימודים צריכה להיעשות בהתאם למטרות הלימוד.

כיצד לבחור מסלול לימודים מוסיקלי?

ההחלטה מה ללמוד, כמה ללמוד, עם מי, איך והיכן, תלויה בשאיפותיכם, אופייכם, יכולתכם הכלכלית, מקום מגוריכם, סגנון הלימוד המועדף עליכם, הרקע המוסיקלי שלכם, צרככם הרגשיים, גילכם, ועוד. על מנת לבחור את מסלול הלימודים המתאים לכם, אני מציעה שתעשו שני דברים (לא הכרחי לפי סדר הופעתם כאן):

1) הכינו לעצמכם ראיון עצמי שיכלול שאלות מהסוג הבא (אני רק נותנת כאן כיוון. אתם יכולים להוסיף לעצמכם שאלות/לכתוב אחרות): מהי שאיפתי המקצועית? איזה מסלול לימודים נראה לי הכי נכון עבורי? איזה מסלול הכי מעורר בי חשק ושמחה כשאני חושב עליו? כמה כסף/זמן/משאבים/וכו' אני מוכן להשקיע? מהם סדרי העדיפויות שלי במסלול הלימודים - מה אני חייב ללמוד ועל מה אני יכול לוותר? איך אני אוהב ללמוד? מה אני רוצה ללמוד? וכד'. אחרי שניסחתם את הראיון העצמי, נסו לענות עליו כמיטב יכולתכם. אם אתם מרגישים שאינכם ברורים לעצמכם מספיק על מנת לענות עליו - הניחו לזה בינתיים. התמונה תתבהר לכם בהמשך.

2) איספו מידע אודות תחום הלימודים הרלוונטי לכם ומיינו אותו לפי הראיון שעשיתם לעצמכם, עד שתגיעו למסלול האידיאלי עבורכם. זיכרו שניתן לשלב בין האפשרויות השונות (למשל: לימוד ממוסד שמשלב לימוד אוטודידקטי, וכד'). יש בידיכם החופש ליצור לעצמכם מסלול אישי משלכם - תהנו ממנו!

הערות:

1) אם נטייתכם היא ללימוד ממסדי, חשוב שתדעו: אין שום מסלול לימודי שיבטיח לכם הצלחה בהמשך דרככם. אני לא נכנסת כרגע להגדרה מהי הצלחה משום שעבור כל אחד מאיתנו משמעותה שונה, אולם אם שאיפתכם היא להשיג תואר או תעודה - חשוב שתדעו שהתואר או התעודה שתקבלו אינם משמעותיים ברוב המקרים. אתם יכולים לעסוק כמעט בכל מקצוע מוסיקלי גם מבלי שיש ברשותכם תואר או תעודה. אם העשייה שלכם היא ברמה טובה ומקצועית ואתם משיגים תוצאות טובות כמורים/כמלחינים/כמבצעים - רוב הסיכויים שתצליחו גם בלי תואר או תעודה. ואם אתם לא מספיק מקצועיים - אפילו עשרה תארים לא יעזרו לכם. לכן, אם אתם באמת רוצים לממש את עצמכם, עליכם ליזום וליצור למען עצמכם אפשרויות לקידום ועשייה - גם תוך כדי לימודיכם. אני מציעה לכם ליצור לעצמכם חיים מוסיקליים נוספים מחוץ לממסד שאתם לומדים בו, ולא להישען על הממסד כמקור הבלעדי להתפתחותכם המוסיקלית. אל תצפו לעולם שהמקום שאתם לומדים בו יקדם אתכם. בכל מקרה מתישהו תסיימו את לימודיכם ותצטרכו להתחיל להיות אקטיביים, ולכן כדאי שתתחילו לתרגל עצמאות כבר בתקופת לימודיכם. תלמידים רבים בוחרים מסלול לימודים כי הם מתפעלים מקומץ קטן ומצליח של בוגרים של אותו מסלול, ומסיקים מכך שהמסלול הוא שגרם להצלחה הזאת. זה לא נכון. מאות בוגרי אקדמיות, בתי"ס למוסיקה ומסלולי לימוד שונים מתפזרים כמוץ ברוח ברגע סיום לימודיהם. הגורם האמיתי להצלחה הוא הרצון להצליח. אפילו לא מדובר בהכרח בכישרון. מדובר ברצון, יוזמה, נחישות, ביטחון עצמי והתמדה, ובמקרים של אי הצלחה - בחיסרון בכל אלו. לכן אני ממליצה לכם לבחור ממסד עפ"י נטיות לבכם וצרכיכם האמיתיים, ולא עפ"י יוקרתו או מראית העין של הצלחה שהוא משדר. ובכל מקרה - לסגל לעצמכם גישה של יוזמה ועצמאות. ודבר אחרון: אם התחלתם ללמוד בממסד כלשהו ואתם מרגישים שהלימודים שם אינם מוצאים חן בעיניכם - זיכרו שתמיד ניתן לעזוב באמצע. לא תינזקו בשום צורה אם תעשו זאת. לעולם אל תרגישו מחויבים למסגרת לימודית שאינה מתאימה לכם.

2) אם אתם מעוניינים לקדם את עצמכם לבד, ישנם מקורות רבים שתוכלו להיעזר בהם: ספרים מכל הסוגים - פרטיטורות, עיבודים, ספרי לימוד בנושאים ספציפיים, ספרים ללימוד נגינה, ספרי תיאוריה, ספרי עיון והיסטוריה, מילונים, ועוד; קורסים אונליין ברשת; מידע באינטרנט וביוטוב; קונצרטים, הופעות, סרטי תעודה, ועוד; תוכנות ליצירת מוסיקה במחשב; ועוד ועוד. ובכל מקרה, זיכרו שאתם תמיד יכולים להשתמש בשיטות הלימוד שהמלחינים הגדולים השתמשו בהן (כפי שציינתי כנ"ל). אם הן עבדו כ"כ טוב בשבילם, הן יכולות לעבוד טוב גם בשבילנו.

3) מי שמעוניין לחקור מוסיקה (=מוסיקולוגיה) חייב ללמוד במסלול ממוסד. אין דרך אחרת, לפחות ככל הידוע לי. 

 
מסלולי לימוד אפשריים - יתרונות וחסרונות:

לימוד ממוסד - האקדמיות והאוניברסיטאות:

יתרונות:

• האוניברסיטאות והאקדמיות הן היחידות מבין הממסדים הקיימים שמוסמכות להעניק תואר אקדמי לבוגריהן. אם התואר האקדמי חשוב לכם מסיבה כלשהי - אתם צריכים ללמוד באחד ממוסדות אלו. במקרה זה, חשוב שתבדקו את מהותו של התואר והתאמתו למטרותיכם בעתיד, כי לא כל התארים קבילים ושווי ערך בכל המקומות.
• ספריה: בכל המוסדות מסוג זה תימצא ספריית השאלה של ספרים וכתבי עת מקצועיים, וכן ספריית האזנה. היתרונות הם: נגישות וזמינות של מידע המיועד בעיקר למוסיקאים ולכן קשה להשיג אותו באופן עצמאי, וקבלת מידע רב ללא עלות כספית נוספת. ככל הידוע לי, רק סטודנטים של אותם מוסדות יכולים להירשם לספריות הללו (וכדאי שתבררו נקודה זו).
• שלא כמו במסלולי לימוד פרטיים, בממסדים תוכלו לפגוש הרבה אנשים. אם ההיבט החברתי של הלימודים חשוב לכם - תוכלו למוצאו רק בממסדים.
• לימודים ממסדיים מספקים גירויים רבים. ישנם הרבה אירועים, קונצרטים, סדנאות, אנסמבלים, תחרויות, רסיטלים, ועוד. אם אתם אוהבים הרבה תנועה ועשייה בחייכם, לימוד במקום שכזה יספק לכם שפע של פעילות.
• שלא כמו בלימוד פרטי או עצמאי, במוסדות הלימוד תיחשפו למורים שונים, דעות שונות, כיווני מחשבה ועשייה שונים, וסגנונות הוראה שונים. בעיניי זהו יתרון גדול.
• עלות שכר הלימוד נמוכה יחסית למה שמקבלים (לפחות כמותית) משום ששכר הלימוד מסובסד, וזהו יתרון שתמצאו אך ורק בממסדים האקדמיים.
• שלא כמו בשיעורים פרטיים, באקדמיות ובאוניברסיטאות אתם מקבלים "סל לימודים" שכולל מגוון נושאים שייתכן ולא הייתם מתוודעים אליהם אילו היתה לכם בחירה חופשית. אלו הן "הדרישות האקדמיות". לדעתי סל לימודים שכזה מרחיב את הדעת ופותח את גבולותיכם לדברים חדשים שאולי אף תבחרו להתמקד בהם בעתיד. עם זאת, עבור אנשים מסוימים יש בזה משום חיסרון משום שהדרישות האקדמיות מחייבות אתכם ללמוד הרבה דברים שאתם לא באמת צריכים, וייתכן שתרגישו שזמנכם מתבזבז לריק על ידע רב שאיננו הכרחי עבורכם. אחרי הכל, הרבה ממה שנלמד באקדמיות ניתן ללמוד בפחות זמן וביעילות הרבה יותר גדולה, בין אם במסגרת שיעורים פרטיים ובין אם באופן עצמאי. אם אתם מבוגרים יחסית, ומרגישים שאין לכם זמן מיותר לבזבז, אני מציעה לכם לשקול היטב את ההיבט הזה.

חסרונות:

• הלימוד הממוסד מסוג זה שייך לעידן התעשייתי: המערכת היא המפעל, המורים מנהלי המחלקות, התלמידים הם הפועלים, הלימודים והציונים הם פס הייצור, והתואר הוא המוצר. הקריטריונים להצלחה או כישלון בממסדים אלו הם בירוקרטיים ולא אמנותיים. אם אתם מעוניינים להצליח שם או לפחות לסיים את לימודיכם כשברשותכם תואר, כל שעליכם לעשות הוא לציית למערכת. מקוריות, רגישות, תעוזה או סקרנות אינן מתקבלות בברכה בממסדים מסוג זה.
• איכות ההוראה בד"כ ירודה. המורים בממסדים אלו מקבלים משרות מסיבות שונות, כגון: התאמתם לבירוקרטיה, השגת עמדת כוח פוליטית, עמידה בסטנדרטים כמותיים של עשייה בתחומם (במקרים רבים בלי שום כיסוי איכותי ואמנותי), ולעיתים תמצאו שם גם מורים שהם בהחלט מוסיקאים מצוינים. אבל אף אחד מהם לא מתקבל על סמך יכולת מוכחת ללמד ועל סמך יעילותו בהוראה ותוצאות עבודתו כמורה. איכות ויעילות ההוראה לא נבחנות, לא נבדקות, ולא עוברות תחת שום ביקורת. דבר זה גורם לכך שאיכות הידע של התלמידים ירודה אף היא, ותלמידים רבים מסיימים את לימודיהם כשחסר להם הרבה ידע בסיסי ועקרוני.
• ניכור כלפי התלמידים וכלפי נפש האמן. תלמידים רבים נכנסים לאקדמיה כשהם מלאי עסיס יצירתי, רעננות, תמימות ואהבת מוסיקה, ויוצאים ממנה מיובשים, חסרי הבעה ומעוותים ביחסם למוסיקה. בעיניי זה חיסרון גדול מאוד.
• בחינות הכניסה לממסדים הללו בד"כ קשות, מנופחות ומלאות יומרה ביחס לרמה שבאמת לומדים אחרי שמתקבלים. ייתכן שתעבדו קשה על מנת להתקבל למוסדות הללו, וכשתתחילו ללמוד תגלו שאתם לומדים ברמה הרבה יותר נמוכה מהרמה שנדרשתם אליה במבחנים שעשיתם.
• כל השיעורים, למעט השיעור היחידני של המקצוע הראשי, מועברים בקבוצות. אם מטרתכם העיקרית היא ללמוד, ברוב המקרים השיעורים הקבוצתיים לא יספקו את הצורך שלכם. ברוב המקרים המורים לא מעניקים יחס מקצועי אישי לתלמידים, ותקבלו מעט מאוד ידע משיעורים כאלה.

לימוד ממוסד - בתיה"ס הגבוהים והמכללות למוסיקה:

הערה: רק לאחרונה התחלתי להתוודע אל המכללות ובתיה"ס הגבוהים למוסיקה. את "רימון" אני מכירה די לעומק כי הגשתי לשם הרבה תלמידים לבחינות הכניסה, ואילו את השאר אני מכירה בעיקר דרך האינטרנט.

יתרונות:

• הלימודים במקומות אלו הינם מודולריים, ז"א שניתן להרכיב מערכות שונות של מסלולי לימוד מתוך היצע קיים של קורסים. המקומות שאני הכרתי נותנים פגישת ייעוץ שבה מתאימים לתלמיד קורסים בהתאם לצרכיו ורמתו. כך תוכלו ללמוד קורסים עפ"י בחירתכם ורמתכם, ובהמשך תוכלו להוסיף קורסים עפ"י רצונכם.
• ככל הידוע לי, מקומות אלו מעניקים תעודה לכל אחד מהקורסים בנפרד (אם התעודה חשובה לכם כדאי שתבדקו זאת כי אני לא בטוחה בעצמי בעניין זה).
• ההוראה במקומות אלו מכוונת לתוצאות, ז"א - מקומות אלו מדגישים את יעילות ההוראה ותוצאותיה. לכן הם מפתחים מומחיות גדולה יותר בהוראה.

חסרונות:

• מקומות אלו הם בעצם עסק פרטי, ז"א שאינם מקבלים מימון ממקורות ציבוריים. לכן הלימוד שם יקר יחסית לאוניברסיטאות והאקדמיות. מי שלומד הרבה קורסים במקומות האלה משלם הרבה כסף. יחד עם זאת, כפי שהבנתי ישנן הנחות לתלמידים ותיקים. כדאי שתבדקו נקודה זו בעצמכם.

שיעורים פרטיים:

יתרונות:

• בניגוד ללימודים התעשייתיים שדיברתי עליהם, לימוד אצל מורה פרטי הוא "לימוד מלאכת יד" על כל המשתמע מכך: יחס אישי, התאמה מדויקת לצרכי התלמידים, קשר רגשי, דיוק בפרטים, סבלנות, עומק, עבודה פנימית, וכד'. כמובן שאיכות התוצאות היא בהתאם.
• אם ברצונכם להכשיר את עצמכם ללימוד אוטודידקטי, מורה פרטי יכול ללמד אתכם כיצד ללמוד לבד וממה להתחיל. אם אתם בשלב ההיכרות הראשוני עם שפת המוסיקה, אני מאוד ממליצה לכם לקחת שיעורים פרטיים שיעזרו לכם למפות את הידע, על מנת שתדעו מה יש ללמוד וכיצד להגיע אל הידע הדרוש לכם.
• קיצור דרך: מורה מקצועי שמכיר היטב את תחומו יכול להעביר לכם את הידע אחרי עריכה, סינון, מיון, תימצות, והבחנה בין עיקר לתפל.
• הלימוד עם מורה פרטי יכול לקצר מאוד את הדרך גם בהשוואה ללימודים הממסדיים. ניתן ללמוד הרבה מאוד בהרבה פחות זמן אם לומדים באופן ממוקד ולמטרות ספציפיות עם מורה יעיל ומנוסה.

חסרונות:

• שיעורים פרטיים הם יקרים ולעיתים יקרים מאוד.
• במקרה שאתם מבססים את עיקר לימודיכם על שיעורים פרטיים, בידקו היטב האם המורה שלכם מתאים לכם. בניגוד לצורות הלימוד האחרות, בשיעורים פרטיים הכימיה הרגשית והמקצועית שבין המורה לתלמיד הינה קריטית לתהליך הלמידה. מורה שאיננו מתאים לכם ולמטרת לימודיכם עלול להוות חיסרון גדול.

לימוד עצמי - אוטודידקטיות:

יתרונות:

• כשאתם לומדים לבד אתם לומדים בקצב האישי שלכם ולפי טעמכם. אתם הסמכות הקובעת, ואתם המנהלים של עצמכם.

חסרונות:

• הלימוד האוטודידקטי לוקח בד"כ יותר זמן מאשר הלימוד במסגרות חיצוניות. למעשה, על מנת ללמוד לבד עליכם להיות גם המורים של עצמכם וגם התלמידים של עצמכם. ובנוסף לזה, אתם צריכים להיות מורים של עצמכם בתחום שאתם עדיין לא מכירים כי זאת הפעם הראשונה שאתם לומדים אותו... נשמע מסובך? אכן, לא פשוט להיות אוטודידקט, וייתכן שתצטרכו להתאמן זמן מה עד שתהיו אוטודידקטים יעילים ומוצלחים.
• לימוד עצמי מבוסס על המנוע הפנימי שלכם בלבד. באין מסגרת חיצונית שמניעה אתכם אתם עלולים להרגיש לעיתים חסרי כיוון, חסרי אמביציה וחסרי מטרה.
• מאחר שהאוטודידקט לא מכיר את התחום אותו הוא לומד, הידע שלו נבנה בצורה בלתי-שיטתית. עקב כך אתם עלולים להחמיץ מונחים מוכרים וידועים לכולם, ידע עקרוני, טכניקה מוכרת, סגנון מוסיקלי שחשוב להכיר וכן הלאה. לימוד אוטודידקטי מתבסס על אינטואיציה ועצמאות. זה היופי שבו אך גם המגבלה שלו. לכן אני ממליצה להתחיל ללמוד לבד רק אחרי שכבר יש לכם הבנה בסיסית ויסודות כלשהם שיכוונו אתכם בלימודיכם.

עד כאן המאמר. אני מקווה שהדברים שכתבתי כאן יהיו לכם לעזר בבחירת דרככם המוסיקלית, ואני מאחלת לכם כל טוב ובהצלחה רבה בהמשך הדרך.

***

לקריאה נוספת:
שיעורי מוסיקה
תיאוריה במוסיקה
פיתוח שמיעה
תורת ההרמוניה
תורת הקונטרפונקט
הילדים שלנו - על חינוך מוסיקלי ואמנותי לילדים ונוער