20 ביוני 2010

מדריך לבחירת מסלול לימודים מוסיקלי

המאמר שלפניכם עוסק במתן תשובות לשאלות הנוגעות לבחירת מסלול לימודים מוסיקלי. כיצד לומדים מוסיקה? כיצד לבחור מסלול לימודים מוסיקלי? אלו צורות לימוד יש? מהם היתרונות והחסרונות של כל צורת לימוד? על אלה, ועוד, במאמר שלפניכם.

כיצד לומדים מוסיקה?

האם ישנה דרך נכונה ללמוד מוסיקה? כיצד המלחינים הגדולים למדו מוסיקה? כיצד הנגנים והזמרים למדו לנגן ולשיר? איזו הכשרה קיבלו באך, הנדל, היידן, מוצרט, בטהובן, ברהמס, שומאן, שוברט, שופן, ואגנר, ליסט, מהלר ועוד מלחינים? מה היו מקורות המידע שלהם? האם העובדה שהם לא למדו באופן ממוסד השפיעה לרעה על יצירותיהם?

רק במאה ה-20 החלו לימודי המוסיקה הממוסדים, ותופעה זו התחזקה ביתר שאת במחצית השניה של מאה זו. לפני כן, ותוך כדי כך, מוסיקאים בכל התרבויות ובכל התקופות למדו, יצרו וניגנו מוסיקה מבלי לקבל הכשרה ממוסדת. המלחינים הגדולים למדו בד"כ עם מורים פרטיים, וברוב המקרים קיבלו הכשרה דווקא כמבצעים ולא כמלחינים. במקרים רבים הם המשיכו ללמוד באופן אוטודידקטי, לעיתים עד ערוב ימיהם. כיצד הם למדו?

שיטות הלימוד שלהם כללו: חיקוי של מלחינים אחרים עד למציאת סגנונם האישי, העתקת פרטיטורות של מלחינים אחרים בכדי ללמוד ביסודיות את הפרטיטורה, קריאת ונגינת פרטיטורות מאת מלחינים אחרים, ניתוח יצירות, הקשבה למוסיקה, שיחות עם קולגות ואמנים אחרים לשם חידוד רעיונות והבנת תהליך היצירה, התייעצות עם מוריהם לשעבר בנוגע ליצירות ספציפיות, קבלת שיעורים פרטיים, נגינה עם מוסיקאים אחרים (מקצועיים או חובבים), ביצוע יצירותיהם, קבלת ייעוץ ממלחין ותיק ומנוסה מהם, ניסוי וטעיה, ועיסוק מתמיד באמנותם. נגנים וזמרים למדו באמצעות שיעורים פרטיים, אימונים מרובים על הכלי/קול, הופעה בקונצרטים, והתוודעות למלחינים ולעשייה המוסיקלית של תקופתם.

למעשה גם כיום אנחנו לומדים ומלמדים בשיטות אלו. כזהו הטבע האנושי וככה אנשים לומדים, ולא משנה באיזה סגנון או תקופה מדובר. ההבדל הוא שכיום ישנן מסגרות לימוד רבות ואופני הגשת והשגת מידע נוספים מכפי שהיו למלחינים שחיו עד המאה ה-20. מי שרוצה כיום ללמוד מוסיקה יכול לבחור מתוך קשת רבת פנים של אפשרויות: אקדמיות/אוניברסיטאות, בתי"ס גבוהים למוסיקה/מכללות, שיעורים פרטיים ולימוד אוטודידקטי. לכל אחת מאפשרויות אלו ישנם יתרונות וחסרונות, כפי שנראה להלן. כמו כן, כאשר בוחרים מסלול לימודים מוסיקלי יש להביא בחשבון שכל מקצוע וסגנון מוסיקלי דורש הכשרה ספציפית משלו, ובחירת מסלול הלימודים צריכה להיעשות בהתאם למטרות הלימוד.

כיצד לבחור מסלול לימודים מוסיקלי?

ההחלטה מה ללמוד, כמה ללמוד, עם מי, איך והיכן, תלויה בשאיפותיכם, אופייכם, יכולתכם הכלכלית, מקום מגוריכם, סגנון הלימוד המועדף עליכם, הרקע המוסיקלי שלכם, צרככם הרגשיים, גילכם, ועוד. על מנת לבחור את מסלול הלימודים המתאים לכם, אני מציעה שתעשו שני דברים (לא הכרחי לפי סדר הופעתם כאן):

1) הכינו לעצמכם ראיון עצמי שיכלול שאלות מהסוג הבא (אני רק נותנת כאן כיוון. אתם יכולים להוסיף לעצמכם שאלות/לכתוב אחרות): מהי שאיפתי המקצועית? איזה מסלול לימודים נראה לי הכי נכון עבורי? איזה מסלול הכי מעורר בי חשק ושמחה כשאני חושב עליו? כמה כסף/זמן/משאבים/וכו' אני מוכן להשקיע? מהם סדרי העדיפויות שלי במסלול הלימודים - מה אני חייב ללמוד ועל מה אני יכול לוותר? איך אני אוהב ללמוד? מה אני רוצה ללמוד? וכד'. אחרי שניסחתם את הראיון העצמי, נסו לענות עליו כמיטב יכולתכם. אם אתם מרגישים שאינכם ברורים לעצמכם מספיק על מנת לענות עליו - הניחו לזה בינתיים. התמונה תתבהר לכם בהמשך.

2) איספו מידע אודות תחום הלימודים הרלוונטי לכם ומיינו אותו לפי הראיון שעשיתם לעצמכם, עד שתגיעו למסלול האידיאלי עבורכם. זיכרו שניתן לשלב בין האפשרויות השונות (למשל: לימוד ממוסד שמשלב לימוד אוטודידקטי, וכד'). יש בידיכם החופש ליצור לעצמכם מסלול אישי משלכם - תהנו ממנו!

הערות:

1) אם נטייתכם היא ללימוד ממסדי, חשוב שתדעו: אין שום מסלול לימודי שיבטיח לכם הצלחה בהמשך דרככם. אני לא נכנסת כרגע להגדרה מהי הצלחה משום שעבור כל אחד מאיתנו משמעותה שונה, אולם אם שאיפתכם היא להשיג תואר או תעודה - חשוב שתדעו שהתואר או התעודה שתקבלו אינם משמעותיים ברוב המקרים. אתם יכולים לעסוק כמעט בכל מקצוע מוסיקלי גם מבלי שיש ברשותכם תואר או תעודה. אם העשייה שלכם היא ברמה טובה ומקצועית ואתם משיגים תוצאות טובות כמורים/כמלחינים/כמבצעים - רוב הסיכויים שתצליחו גם בלי תואר או תעודה. ואם אתם לא מספיק מקצועיים - אפילו עשרה תארים לא יעזרו לכם. לכן, אם אתם באמת רוצים לממש את עצמכם, עליכם ליזום וליצור למען עצמכם אפשרויות לקידום ועשייה - גם תוך כדי לימודיכם. אני מציעה לכם ליצור לעצמכם חיים מוסיקליים נוספים מחוץ לממסד שאתם לומדים בו, ולא להישען על הממסד כמקור הבלעדי להתפתחותכם המוסיקלית. אל תצפו לעולם שהמקום שאתם לומדים בו יקדם אתכם. בכל מקרה מתישהו תסיימו את לימודיכם ותצטרכו להתחיל להיות אקטיביים, ולכן כדאי שתתחילו לתרגל עצמאות כבר בתקופת לימודיכם. תלמידים רבים בוחרים מסלול לימודים כי הם מתפעלים מקומץ קטן ומצליח של בוגרים של אותו מסלול, ומסיקים מכך שהמסלול הוא שגרם להצלחה הזאת. זה לא נכון. מאות בוגרי אקדמיות, בתי"ס למוסיקה ומסלולי לימוד שונים מתפזרים כמוץ ברוח מרגע סיום לימודיהם, ולא נודע כי באו אל קרבם. הגורם האמיתי להצלחה הוא הרצון להצליח. אפילו לא מדובר בהכרח בכישרון. מדובר ברצון, יוזמה, נחישות, ביטחון עצמי והתמדה, ובמקרים של אי הצלחה - בחיסרון בכל אלו. לכן אני ממליצה לכם לבחור ממסד עפ"י נטיות לבכם וצרכיכם האמיתיים, ולא עפ"י יוקרתו או מראית העין של הצלחה שהוא משדר. ובכל מקרה - לסגל לעצמכם גישה של יוזמה ועצמאות. ודבר אחרון: אם התחלתם ללמוד בממסד כלשהו ואתם מרגישים שהלימודים שם אינם מוצאים חן בעיניכם - זיכרו שתמיד ניתן לעזוב באמצע. לא תינזקו בשום צורה אם תעשו זאת. לעולם אל תרגישו מחויבים למסגרת לימודית שאינה מתאימה לכם.

2) אם אתם מעוניינים לקדם את עצמכם לבד, ישנם מקורות רבים שתוכלו להיעזר בהם: ספרים מכל הסוגים - פרטיטורות, עיבודים, ספרי לימוד בנושאים ספציפיים, ספרים ללימוד נגינה, ספרי תיאוריה, ספרי עיון והיסטוריה, מילונים, ועוד; מידע מהאינטרנט ומיוטוב (יש הרבה מאוד שיעורי מוסיקה מצולמים ברשת); די.וי.די. של שיעורי מוסיקה, קונצרטים, הופעות, סרטי תעודה, קריוקי, ועוד; דיסקים; תוכנות ליצירת והדפסת מוסיקה במחשב; ועוד ועוד. אני מאוד ממליצה לכם להקים ספריית מוסיקה ביתית משלכם שתכיל את כל החומרים שיכולים לתרום להתפתחותכם. המקומות לרכוש את המקורות שציינתי הם אתרי מוסיקה לקניה מקוונת, חנויות המוסיקה השונות, חנויות האקדמון, וחנויות לספרים יד שניה (לעיתים ניתן למצוא מציאות במדור המוסיקה שלהן). ובכל מקרה, זיכרו שאתם תמיד יכולים להשתמש בשיטות הלימוד שהמלחינים הגדולים השתמשו בהן (כפי שציינתי כנ"ל). אם הן עבדו כ"כ טוב בשבילם, הן יכולות לעבוד טוב גם בשבילנו...

3) מי שמעוניין לחקור מוסיקה (=מוסיקולוגיה) חייב ללמוד במסלול ממוסד. אין דרך אחרת, לפחות ככל הידוע לי. יחד עם זאת, כמובן שגם במקרים אלו תוכלו לקדם את עצמכם מחוץ לממסד, אם בתקופת לימודיכם ואם אחריה.

מסלולי לימוד אפשריים - יתרונות וחסרונות:

לימוד ממוסד - האקדמיות והאוניברסיטאות:

יתרונות:
  • האוניברסיטאות והאקדמיות הן היחידות מבין הממסדים הקיימים המוסמכות להעניק תואר אקדמי לבוגריהן. אם התואר האקדמי חשוב לכם מסיבה כלשהי - אתם צריכים ללמוד באחד ממוסדות אלו. במקרה זה, חשוב שתבדקו את מהותו של התואר והתאמתו למטרותיכם בעתיד, כי לא כל התארים קבילים ושווי ערך בכל המקומות.
  • ספריה: בכל המוסדות מסוג זה תימצא ספריית השאלה של ספרים וכתבי עת מקצועיים, וכן ספריית האזנה. היתרונות הם: נגישות וזמינות של מידע המיועד בעיקר למוסיקאים ולכן קשה להשיג אותו באופן עצמאי, וקבלת מידע רב ללא עלות כספית נוספת. ככל הידוע לי, רק סטודנטים של אותם מוסדות יכולים להירשם לספריות הללו (וכדאי שתבררו נקודה זו).
  • שלא כמו במסלולי לימוד פרטיים, בממסדים תוכלו לפגוש הרבה אנשים. חבר'ה, בקיצור. אם ההיבט החברתי של הלימודים חשוב לכם - תוכלו למוצאו רק בממסדים.
  • לימודים ממסדיים מספקים גירויים רבים. ישנם הרבה מאוד אירועים, קונצרטים, סדנאות, אנסמבלים, תחרויות, רסיטלים, ועוד. אם אתם אוהבים הרבה תנועה ועשייה בחייכם, לימוד במקום שכזה יספק לכם שפע של פעילות.
  • שלא כמו בלימוד פרטי או עצמאי, במוסדות הלימוד תיחשפו למורים שונים, דעות שונות, כיווני מחשבה ועשייה שונים, וסגנונות הוראה שונים. בעיניי זהו יתרון גדול.
  • עלות שכר הלימוד נמוכה יחסית למה שמקבלים (לפחות כמותית) משום ששכר הלימוד מסובסד, וזהו יתרון שתמצאו אך ורק בממסדים האקדמיים.
  • שלא כמו בשיעורים פרטיים, באקדמיות ובאוניברסיטאות אתם מקבלים "סל לימודים" שכולל מגוון נושאים שייתכן ולא הייתם מתוודעים אליהם אילו היתה לכם בחירה חופשית. אלו הן "הדרישות האקדמיות". לדעתי סל לימודים שכזה מרחיב את הדעת ופותח את גבולותיכם לדברים חדשים שאולי אף תבחרו להתמקד בהם בעתיד. עם זאת, עבור אנשים מסוימים יש בזה משום חיסרון משום שהדרישות האקדמיות מחייבות אתכם ללמוד הרבה מאוד דברים שאתם לא באמת צריכים, וייתכן שתרגישו שזמנכם מתבזבז לריק על ידע רב שאיננו הכרחי עבורכם. אחרי הכל, הרבה ממה שנלמד באקדמיות ניתן ללמוד בפחות זמן וביעילות הרבה יותר גדולה, בין אם במסגרת שיעורים פרטיים ובין אם באופן עצמאי. אם אתם מבוגרים יחסית, ומרגישים שאין לכם זמן מיותר לבזבז, אני מציעה לכם לשקול היטב את ההיבט הזה.
  • תלמידים רבים שהכנתי לבחינות הכניסה למוסדות אלו, והתקבלו והחלו ללמוד בהם, סיפרו לי שהם מאוד מרוצים מלימודיהם שם - ומדובר בכל המוסדות בארץ. נקודה למחשבה...

חסרונות:
  • הלימוד הממוסד מסוג זה שייך לעידן התעשייתי: המערכת היא המפעל, המורים מנהלי המחלקות, התלמידים הם הפועלים, הלימודים והציונים הם פס הייצור, והתואר הוא המוצר. הקריטריונים להצלחה או כישלון בממסדים אלו הם בירוקרטיים ולא אמנותיים. אם אתם מעוניינים להצליח שם או לפחות לסיים את לימודיכם כשברשותכם תואר, כל שעליכם לעשות הוא לציית ולהיכנע למערכת. מקוריות, רגישות, תעוזה או סקרנות אינן מתקבלות בברכה בממסדים מסוג זה.
  • איכות ההוראה בד"כ ירודה. המורים בממסדים אלו מקבלים משרות מסיבות שונות, כגון: התאמתם לבירוקרטיה, השגת עמדת כוח פוליטית, עמידה בסטנדרטים כמותיים של עשייה בתחומם (במקרים רבים בלי שום כיסוי איכותי ואמנותי), ולעיתים תמצאו שם גם מורים שהם בהחלט מוסיקאים מצוינים. אבל אף אחד לא מתקבל על סמך יכולת מוכחת ללמד ועל סמך יעילותו בהוראה ותוצאות עבודתו כמורה. איכות ויעילות ההוראה לא נבחנות, לא נבדקות, ולא עוברות תחת שום ביקורת. דבר זה גורם לכך שאיכות הידע של התלמידים ירודה אף היא, ותלמידים רבים מסיימים את לימודיהם כשחסר להם הרבה מאוד ידע בסיסי ועקרוני.
  • מאחר שהאקדמיות הינן בעלות עמדת כוח גדולה מאוד בחיי המוסיקה בארץ, שוררת בהן אווירה פוליטית וכוחנית חזקה מאוד. מקומות אלו בנויים כפירמידה מעמדית, כשכל אחד במערכת שואף להתקדם במעלה הפירמידה מהר יותר וחזק יותר מהאחרים. אווירה זו נוכחת בכל המסרים הלימודיים והערכיים של המקום ומשפיעה מאוד לרעה על התלמידים, שמטבעם הם אמנים ורגישים, ובמקרים רבים אינם יכולים להתאים את עצמם למערכת כ"כ דורסנית ומאיימת. חלק מהתלמידים, אלו שהם רגישים במיוחד, נפלטים מהמערכת כשהם שדודים ומותשים מהאווירה הקשה הזאת. בנוסף, בד"כ דווקא המורים שהם מוסיקאים בעלי ערך נחבאים אל הכלים ופחות בולטים במערכות הללו, שמטבען מקדמות ומבליטות את המוחצנים והכוחניים מבין המורים, ולא את המופנמים, עדיני הנפש והצנועים מביניהם.
  • ניכור כלפי התלמידים וכלפי נפש האמן. אלו הן המילים שכמעט ולא תשמעו בממסדים מהסוג הזה: נפש, תהליך, רגשות, שמחה, אהבה, נשמה, פנימיות, "מה את/ה רוצה?", "מה את/ה צריך/ה?", יצירה, חיפוש, שאלה, חוויה, הנאה, כיף, חשק, יצר, תשוקה, ביטוי עצמי, חופש, רגישות, הקשבה, איכות, ספונטניות, הומור, אמת. לעומת זאת, אלו הן המילים שתשמעו בממסדים האלה כל יום כל היום: משמעת, אסור, צריך, מותר, חובה, קשה, מסובך, תוצאה, טכניקה, לעשות, לחשוב, עבודה, הצלחה, כישלון, מקצוע, טוב, לא טוב, לא בסדר, ציונים, כמויות. תלמידים רבים נכנסים לאקדמיה כשהם מלאי עסיס, רעננות, תמימות ואהבת מוסיקה, ויוצאים ממנה מיובשים, חסרי הבעה ומעוותים ביחסם למוסיקה. בעיניי זהו חיסרון גדול וחמור מאוד.
  • בחינות הכניסה לממסדים הללו בד"כ קשות, מנופחות ומלאות יומרה ביחס לרמה שבאמת לומדים אחרי שמתקבלים. הדבר משול לבית שחזיתו יוקרתית ומפוארת, ותוכו פשוט במקרה הטוב - ועלוב במקרה הרע. ייתכן שתעבדו קשה מאוד על מנת להתקבל למוסדות הללו, וכשתתחילו ללמוד תגלו שאתם לומדים ברמה הרבה יותר נמוכה מהרמה שנדרשתם אליה במבחנים שעשיתם (לפחות בתחומי התיאוריה השונים).
  • כל השיעורים, למעט השיעור היחידני של המקצוע הראשי, מועברים בקבוצות. אם מטרתכם העיקרית היא ללמוד, ברוב המקרים השיעורים הקבוצתיים לא יספקו את הצורך שלכם. ברוב המקרים המורים לא מעניקים יחס מקצועי אישי לתלמידים, ותקבלו מעט מאוד ידע משיעורים כאלה.

לימוד ממוסד - בתיה"ס הגבוהים והמכללות למוסיקה:


הערה: רק לאחרונה התחלתי להתוודע אל המכללות ובתיה"ס הגבוהים למוסיקה. את "רימון" אני מכירה די לעומק כי הגשתי לשם הרבה תלמידים לבחינות הכניסה, ואילו את השאר אני מכירה בעיקר דרך האינטרנט.

יתרונות:
  • הלימודים במקומות אלו הינם מודולריים, ז"א שניתן להרכיב מערכות שונות של מסלולי לימוד מתוך היצע קיים של קורסים. המקומות שאני הכרתי נותנים פגישת ייעוץ שבה מתאימים לתלמיד קורסים בהתאם לצרכיו ורמתו. כך תוכלו ללמוד קורסים עפ"י בחירתכם ורמתכם, ובהמשך תוכלו להוסיף קורסים עפ"י רצונכם.
  • ככל הידוע לי, מקומות אלו מעניקים תעודה לכל אחד מהקורסים בנפרד (אם התעודה חשובה לכם כדאי שתבדקו זאת כי אני לא בטוחה בעצמי בעניין זה).
  • ההוראה במקומות אלו מכוונת לתוצאות, ז"א - מקומות אלו מדגישים את יעילות ההוראה ותוצאותיה. לכן הם מפתחים מומחיות גדולה יותר בהוראה.

חסרונות:
  • מקומות אלו הם בעצם עסק פרטי, ז"א שאינם מקבלים מימון ממקורות ציבוריים. לכן הלימוד שם יקר יחסית לאוניברסיטאות והאקדמיות. מי שלומד הרבה קורסים במקומות האלה משלם הרבה מאוד כסף. יחד עם זאת, כפי שהבנתי ישנן הנחות לתלמידים ותיקים. כדאי שתבדקו נקודה זו בעצמכם.

שיעורים פרטיים:

יתרונות:
  • בניגוד ללימודים התעשייתיים שדיברתי עליהם, לימוד אצל מורה פרטי הוא "לימוד מלאכת יד" על כל המשתמע מכך: יחס אישי, התאמה מדויקת לצרכי התלמידים, קשר רגשי, דיוק בפרטים, סבלנות, עומק, עבודה פנימית, וכד'. כמובן שאיכות התוצאות היא בהתאם.
  • אם ברצונכם להכשיר את עצמכם ללימוד אוטודידקטי, מורה פרטי יכול ללמד אתכם כיצד ללמוד לבד וממה להתחיל. אם אתם בשלב ההיכרות הראשוני עם שפת המוסיקה, אני מאוד ממליצה לכם לקחת שיעורים פרטיים שיעזרו לכם למפות את הידע, על מנת שתדעו מה יש ללמוד וכיצד להגיע אל הידע הדרוש לכם.
  • קיצור דרך: מורה מקצועי שמכיר היטב את תחומו יכול להעביר לכם את הידע אחרי סינון, מיון, תימצות, הבחנה בין עיקר לתפל ועריכה.
  • הלימוד עם מורה פרטי יכול לקצר מאוד את הדרך גם בהשוואה ללימודים הממסדיים. ניתן ללמוד הרבה מאוד בהרבה פחות זמן אם לומדים באופן ממוקד ולמטרות ספציפיות עם מורה יעיל ומנוסה.

חסרונות:
  • שיעורים פרטיים הינם יקרים ולעיתים יקרים מאוד.
  • במקרה שאתם מבססים את עיקר לימודיכם על שיעורים פרטיים, בידקו היטב האם המורה שלכם מתאים לכם. בניגוד לצורות הלימוד האחרות, בשיעורים הפרטיים הכימיה הרגשית והמקצועית שבין המורה לתלמיד הינה קריטית לתהליך הלמידה. מורה שאיננו מתאים לכם ולמטרת לימודיכם עלול להוות חיסרון גדול.

לימוד עצמי - אוטודידקטיות:

יתרונות:
  • כשאתם לומדים לבד אתם לומדים בקצב האישי שלכם ולפי טעמכם. אתם הסמכות הקובעת, ואתם המנהלים של עצמכם.

חסרונות:
  • הלימוד האוטודידקטי לוקח בד"כ יותר זמן מאשר הלימוד במסגרות חיצוניות. למעשה, על מנת ללמוד לבד עליכם להיות גם המורים של עצמכם וגם התלמידים של עצמכם. ובנוסף לזה, אתם צריכים להיות מורים בתחום שאתם עדיין לא מכירים כי זו הפעם הראשונה שאתם לומדים אותו... נשמע מסובך? אכן, לא פשוט להיות אוטודידקט, וייתכן שתצטרכו להתאמן זמן מה עד שתהיו אוטודידקטיים יעילים ומוצלחים.
  • לימוד עצמי מבוסס על המנוע הפנימי שלכם בלבד. באין מסגרת חיצונית שמניעה אתכם אתם עלולים להרגיש לעיתים חסרי כיוון, חסרי אמביציה וחסרי מטרה.
  • מאחר שהאוטודידקט לא מכיר את התחום אותו הוא לומד, הידע שלו נבנה בצורה בלתי-שיטתית. עקב כך אתם עלולים להחמיץ מונחים מוכרים וידועים לכולם, ידע עקרוני, טכניקה מוכרת, סגנון מוסיקלי שחשוב להכיר וכן הלאה. לימוד אוטודידקטי מתבסס על אינטואיציה ועצמאות. זה היופי שבו אך גם המגבלה שלו. לכן אני ממליצה לכם להתחיל ללמוד לבד רק אחרי שכבר יש לכם הבנה בסיסית ויסודות כלשהם שיכוונו אתכם בלימודיכם.

עד כאן המאמר. אני מקווה שהדברים שכתבתי כאן יהיו לכם לעזר בבחירת דרככם המוסיקלית, ואני מאחלת לכם כל טוב ובהצלחה רבה בהמשך הדרך.

***

לקריאה נוספת:
השיעורים שלי
תיאוריה במוסיקה
פיתוח שמיעה
תורת ההרמוניה
תורת הקונטרפונקט



6 תגובות:

לימודי רפואה אמר/ה...

סקירה מצויינת של התחום. ברצוני להוסיף שכמו כל דבר בחיים הבחירות וההחלטות הן מאוד אינדיבידואליות ומה שמתאים לאדם אחד לא בהכרח יתאים לשני. גם כאן שאנו באים לבחור מקום לימודים יש להתחשב באופי שלנו,סגנון הלמידה המועדף עלינו וכו'

מרב כהן - הדר אמר/ה...

תודה לך על המחמאה, וכמובן שאני מסכימה עם כל הנאמר בתגובתך... :)))

אנונימי אמר/ה...

הגעתי לאתר שלך לגמרי במקרה (הנדריקס).
אני שונאת פרסום עצמי, ולכן אין לי ענין להפנות לכתבות שלי, שעוסקות במוסיקה וקולנוע (בד"כ).
אבל כן רציתי להגיב על הכתבה הזו. מנסיוני כבוגרת אקדמיה למוסיקה, הכל תלוי בבחירת מורה. לי לא היה ענין בהלחנה, אלא רק בביצוע, וכאן היתה בחירה מאד לא טובה. התוצאה די דמתה למה שתיארת, אם כי בבחינות נתתי לעצמי להשתחרר, והתגובה היתה טובה... חשוב מאד לבחור מורה מתאים. זה לא ענין של ממסד.

מרב כהן-הדר אמר/ה...

שלום לך אנונימית,
את בהחלט מוזמנת לעשות לעצמך פירסום עצמי בבלוג שלי - אין לי שום בעיה עם זה. לחלוטין לגיטימי בעיניי... :) ובקשר לדברים שכתבת בנוגע לבחירת המורה אני מסכימה איתך במאה אחוז. בחירת מורה מתאים היא עניין של מזל - לפעמים אפשר למצוא את המורה הנכון בתוך ממסד ולפעמים מחוצה לו. בהחלט. ובכ"ז אני חושבת שבחירת מסגרת הלימודים היא חשובה לא פחות מבחירת המורה, בין השאר משום ששני הדברים קשורים באופן הדוק זה בזה: כשבוחרים מסגרת מתאימה רוב הסיכויים שגם יימצאו שם המורים המתאימים - כל אחד עפ"י צרכיו ושאיפותיו. בכל אופן שמחתי לקרוא את מה שכתבת, ולדעתי שמת את האצבע על נקודה חשובה.

אנונימי אמר/ה...

שלום, זו אני האנונימית,
הקדשתי כתבה לנושא של בחירת מורה -
http://cafe.themarker.com/post/2284627/
ההתנסות שלי היתה כמובן אישית. כמו שאמר פעם אלכסנדר בוך: "עוד לא נולד מורה שמתאים לכל תלמיד, ולהפך"...

מרב כהן-הדר אמר/ה...

שלום לך אנונימית,
קראתי את המאמר שצירפת ואני שמחה שהרגשת בנוח להביא אותו כאן. אני מסכימה איתך לגבי ההתאמה בין מורה לתלמיד - בעיניי ההתאמה הזאת מאוד משמעותית להתפתחות התלמיד, ואכן לא נולד המורה שמתאים לכל תלמיד. זה עניין של מזל, מזל גדול, למצוא את המורה שמתאים לך. וההקבלה שעשית במאמר שלך בין במאי למורה היא מאוד נכונה בעיניי כי התפקיד של שניהם הוא להוציא מהשחקן/תלמיד את המיטב שלו. ובשני המקרים הכימיה ביניהם מאוד חשובה.

הוסף רשומת תגובה