(דיאלוג)
"מה צבע העננים האלה?"
"לבן, כמובן, אדוני".
הוא הרים מעט את גבותיו: "האמנם? חשבי כיצד הפרדת את הירקות הלבנים זה מזה. הלפת שלך והבצלים, האם הם אותו הלבן?"
לפתע הבנתי. "לא. בלפת יש ירוק. בבצל יש צהוב".
"בדיוק. עכשיו, איזה צבע את רואה בעננים?"
"יש בהם מעט כחול. וגם - צהוב גם כן. ויש גם ירוק!". הסתכלתי על עננים כל חיי, אבל הרגשתי כאילו באותו הרגע אני רואה אותם בפעם הראשונה.
"את תגלי שיש מעט לבן טהור בעננים, ובכ"ז אנשים אומרים שהם לבנים"...
אחרי זה לא יכולתי להפסיק להסתכל על דברים.
"מה צבע העננים האלה?"
"לבן, כמובן, אדוני".
הוא הרים מעט את גבותיו: "האמנם? חשבי כיצד הפרדת את הירקות הלבנים זה מזה. הלפת שלך והבצלים, האם הם אותו הלבן?"
לפתע הבנתי. "לא. בלפת יש ירוק. בבצל יש צהוב".
"בדיוק. עכשיו, איזה צבע את רואה בעננים?"
"יש בהם מעט כחול. וגם - צהוב גם כן. ויש גם ירוק!". הסתכלתי על עננים כל חיי, אבל הרגשתי כאילו באותו הרגע אני רואה אותם בפעם הראשונה.
"את תגלי שיש מעט לבן טהור בעננים, ובכ"ז אנשים אומרים שהם לבנים"...
אחרי זה לא יכולתי להפסיק להסתכל על דברים.
תגובה 1:
קטע יפה. מה שאמן רואה שאר האנשים הרגילים לא רואים בדרך כלל.
הוסף רשומת תגובה