הסרט בילי אליוט

"רק שאלה אחרונה. האם אני יכולה לשאול אותך, בילי, מה אתה מרגיש כשאתה רוקד?"

 

"לא יודע, זו הרגשה טובה כזאת, בהתחלה זה קצת נוקשה אבל כשאני נכנס לזה אני שוכח הכל ואני... כאילו נעלם, כאילו נעלם... כאילו אני מרגיש שינוי בכל הגוף שלי, כאילו יש אש בגוף שלי ואני פשוט שם, עף כמו ציפור, כמו חשמל, כן, כמו חשמל"...

 

בילי אליוט הוא סרט שמספר על התפתחותו האמנותית של נער צעיר, רקדן בפוטנציה, שחי בסביבה שרואה את ייעודו בעין שלילית מאוד. כפי שתוכלו לקרוא בתקציר של הסרט, מבחינת סביבתו בילי אמור להכשיר את עצמו להיות גבר עפ"י המושגים של עיירת הכורים קשת-היום שהוא חי בה: להתאגרף, לעבוד קשה, להיות ממושמע וצייתן כלפי הסמכויות בחייו, ולהשלים עם עובדות החיים המרות. ויום אחד הוא נתקל בשיעורי ריקוד המועברים במרכז השכונתי ע"י מורה יוצאת דופן. המשיכה שלו לריקוד כ"כ חזקה, עד שהיא מאפילה על כל צווי החיים והנורמות שהוא חי בהן, והוא מתחיל לרקוד בהיחבא. מכאן ואילך העלילה מסתבכת, כשהמורה שלו לריקוד מזהה את כשרונו הנדיר ומנסה לקדם אותו הלאה - הרחק מחיי העיירה שכוחת-האל שהוא חי בה. המורה שלו לריקוד היא בעצמה אמנית בפוטנציה שלא הגשימה את ייעודה, והיא מנסה לעזור לבילי על מנת שלא יחמיץ גם הוא את הגשמתו העצמית. כאן תוכלו לראות את הטריילר של הסרט.

הסרט מראה את הפער הרגשי שיש בין הילד לבין סביבתו עמוסת הדיעות הקדומות. הוא אוהב מאוד את העיירה, ובעיקר את אביו ואת אחיו הגדול, אך נאלץ להיאבק איתם על מימוש כמיהתו להתבטא כרקדן. מה שהכי אהבתי בסרט זה שהוא מראה עד כמה חשובה לאמן הצעיר התמיכה של סביבתו - ובעיקר של משפחתו - מה קורה כשהוא לא מקבל אותה, ומה קורה כשהוא כן מקבל אותה.

אני מאוד ממליצה לראות את הסרט הזה. זה סרט חזק, עוצמתי, מרגש, עצוב, שמח, ויפה. בעיקר יפים בו הריקודים המדהימים של בילי שממש נחרתים בנשמה. אכן, יש הרבה חשמל בסרט הזה...

***

לקריאה נוספת:

נפש ויצירה

"אני בסדר אתה בסדר" בחיי היצירה

הילדים שלנו - על חינוך מוסיקלי ואמנותי לילדים ונוער
דימוי האמן והשפעתו על חיי היצירה: התבוננות וכלים מעשיים 
לבנות מדרגות לירח - על חולמים, על קוטלי החלומות, ועל האומץ להעז ולחלום