6 באוקטובר 2015

מחווה ליצירתו של שאול בן שאול: שירי הייקו ויצירות נוספות

בקרקס הנודד
תוהה על מהות הקיום
בעברית פלאית
הלא היא היא המולדת האמיתית -
שם אני מוסד של איש אחד.
(בקרקס הנודד / שאול בן שאול)

שאול בן שאול הוא איש מאוד מיוחד. היכרתי אותו דרך חברות בפייסבוק ולאט לאט תוך כדי היכרותינו גיליתי אמן רגיש, אמיתי, כנה, שמבטא את עצמו בעדינות ובעוצמה, ללא כחל וסרק. ומתישהו, לאור היכרות זו, הרגשתי רצון להקדיש לו וליצירתו רשומה בבלוג שלי, והצעתי לו להשתתף יחד איתי בהכנת וכתיבת הרשומה הזאת, והוא נענה להצעתי בשמחה. וכך נולדה הרשומה שלפניכם.

שאול בן שאול (ראו כאן את דף הפייסבוק שלו) הוא אדריכל ומתכנן ערים במקצועו, ואת עיקר זמנו הוא מקדיש ליצירה הכתובה שכוללת פרוזה ושירה מסוגים שונים. אני מאוד אוהבת את שיריו של שאול ומאוד מתחברת לעולמו הפנימי. היצירה שלו עמוקה, רגישה, גובלת לעיתים קרובות במיסטיקה, ומרפרפת מעל פני המציאות כפרפר שאין לו ממשות. האיכות המיוחדת של שיריו קשורה לדעתי קשר הדוק לגישתו הנפשית ולאופן שבו הוא תופס את עצמו ביחס למעשה היצירה. ולדבריו: "על פי האני מאמין שלי היוצר הינו כלי מתווך לחשיפת היצירה לאור, ובזה בעצם מסתיים תפקידו. אי לכך - טוב עושה האמן המתרחק כמו מאש מחשיפת הפרסונה הפרטית. ככלל, הכי נכון לשמור על מרחב עמימות, כדי לחשוף את המינימום ההכרחי של היוצר". והוא מוסיף ואומר: "כל יצירה, בכל תחום, מעידה בעליל כי היוצר עשה מעשה, או במילים אחרות מילא שליחות רוחנית ו/או אחרת שהוטלה עליו מטעם עצמו - או וריאציה כלשהי של עצמו. ואולם משיצאה היצירה לאור, חיה ונושמת אוויר עולם, וללא כל קשר לטיבה, חוזר היוצר למקומו הטבעי כאחד האדם. כל ניסיון מצידו - טבעי ואנושי ככל שיהיה - לפזר אבק כוכבים על ראשו, עלול לגרוע משהו מהיצירה מכוח חוק הכלים השלובים הפועל כחוק פיזיקלי קוסמי" ("תצהיר פואטי"). כך, נקי ונטול אגו, עוסק שאול ביצירתו מתוך רגישות רבה וחופש פנימי ומתוך התמקדות בעיקר: העשייה האמנותית.

***

לצורך כתיבת הרשומה ערכתי עם שאול ראיון קצר בנושאים של אמנות ויצירה, ראיון שמעניק לנו הצצה לעולמו הפנימי ולנפש האמן שבו. הנה הראיון:

ש: באיזה תחומי יצירה אתה עוסק?
ת: אני אדריכל ומתכנן ערים במקצועי. בתחילת הדרך, מטבע הדברים, עסקתי בציור ופיסול כביטוי אמנותי. בהמשך הדרך עברתי לכתיבת פרוזה ושירה.

ש: למה שירי הייקו? מה אתה אוהב בסגנון השירה הזה?
ת: שירת ההייקו מאפשרת צורת ביטוי תמציתית קצרה ומדויקת, שמתאימה לעידן התקשורתי החדש ברשתות החברתיות.

ש: האם אתה רואה קשר בין אדריכלות ותכנון ערים לבין כתיבת שירה? ואם כן - מהו?
ת: הקשר קיים בצורת הביטוי האסתטית.

ש: ציינת שאתה רואה את האמן כ"כלי מתווך לחשיפת היצירה לאור". כיצד לדעתך אמן יכול להכשיר את עצמו על מנת להפוך לכלי נקי ונטול אגו שכזה?
ת: צורת ביטוי אמנותית נקיה, נטולת פניות, מחייבת שימוש באגו ככוח מניע, ובה בעת ריסונו, לטובת היצירה, שהיא העיקר.

ש: מבין האמנים המוכרים לנו מתולדות האמנות, איזה אמן אתה מכיר שמימש לדעתך בשלמות את אידיאל האמן כפי שאתה רואה אותו?
ת: בכל תחומי האמנות היו וישנם ענקים ביצירתם וצנועים בחייהם. המקום קצר מלמנות אותם.

ש: אלו יוצרים - בכל תחומי היצירה - אתה אוהב? ולמה?
ת: בתחום המוסיקה - שופן, הנוגע בכל נימי העצב הדקים. בתחום הספרות - מורקמי, שסחף אותי לעולמות מדומיינים, אפלוליים. בתחום הציור - פיקאסו, שביטא קשת הבעות מופלאות.

ש: מהי אמנות טובה בעיניך?
ת: אמנות טובה היא זו הלוכדת את תשומת הלב במבט הראשון, ובהמשך מתגלים ביצירה עולמות חדשים, עתירי רגש והגיון פנימי, המהדהד את המציאות הגלויה והחבויה.

ש: האם ישנו קשר בעיניך בין אמונה לאמנות? ואם כן - מהו?
ת: האמן הוא מעין שליח ציבור. הוא נושא הבשורה. על כן אמונתו ביצירתו היא תנאי הכרחי.

ש: איך אתה רואה את הקשר בין אמנות וממסד? האם קשר שכזה הוא חיובי או שלילי בעיניך?
ת: בכל מקרה מומלץ לכל אמן באשר הוא - לא להיסמך על הממסד, שכנגדו הוא חייב לחתור בתוקף אמנותו. בטקסט הפרוזה "לשם שמיים" ניסחתי זאת כך: "אמן אמיתי חייב להימנע מקשר כלשהו עם הממסד, היודע בדרך מתוחכמת לחלק כסף. מטרתו פשוטה בתכלית - לעקר את היצירה. לכבות את הליבה הרוחשת גחלים של האמנות שתפקידה העיקרי הוא לשאת את האמת בראש חוצות - בשפה אמנותית, וממילא לחתור נגד. נגד הכל. נגד הממסד. כל ממסד באשר הוא. כי הרי כל ממסד מעצם טבעו מושחת. רדוד. עתיר חנופה. שפתו שקרית. שפה של ליקוקים והתרפסות מעליבה עד שכל קשר בין כוונותיו הטובות, אם בכלל היו כאלה, למציאות החיים העגומה - הוא מקרי בהחלט. אפילו במשטרים אפלים - אמן אמיתי ולא אמן מטעם גם כשהוא נדרש לכתוב בעד - כותב נגד. כי אמן המקבל מתת מהממסד, מלבד שיתוק יצירתו וכמיהתו ההולכת ומתעצמת לעוד ועוד מתת, חל עליו אפקט הבונזו - מין רפלקס מותנה שכזה, והרגע המזוכך של טרם קבלת המתת כבר לא ישוב לעולם".

ש: יש לך טיפים כלשהם לתת ליוצרים מתחילים?
ת: היוצר צריך להפנים את מתת האל שקיבל ולהיות מרוכז במעשה האמנותי, בעצם התהליך, כדי שהמלאכה תיעשה ברצינות הראויה.

***

עד כאן הראיון. וכעת אני מזמינה אתכם להכיר מבחר מיצירותיו של שאול בן שאול. אתם מוזמנים לקרוא וליהנות מהמילים היפות ומהציורים ומחוכמת העשייה האמנותית שביצירות אלו.

הייקו

ממציא את עצמי
כל יום מחדש - מבעיר
אש באפילה.

הייקו

כל אדם ניצב
מול אל שפל ונשגב
בצלם דמותו.

הייקו

אשרי יודע
הסוד - תכלית החיים
לצוד רגעים.

הייקו
 
מטמון האושר
התמזגות נימים דקים
עם נים של אחר.

הייקו

חליפה ריקה
מתוכה יוצא אני
נמר מאולף.

תסמינים

שיאה כמו קרן אור
פיוטים שירי מזמור
נגיעות בקצות שמיים
נביעות צלילים ומים
הם מתעופפים כמו פרפרים.

תחתיתה כמו גיהינום
קור וחום הכל איום
אז שוקעים בתוך האופל
היא והוא כמו אחיתופל
הם מתרוצצים כמו עכברים.

בלעדיה אין כישוף
ריגושים מגע ליטוף
הלב אטום כי אין עדנה
הפה סתום כי אין חמלה
הם מנוכרים כמו שני זרים.

זו מחלה
בה יש ימים זורמים כמו נחל
השניים מפלסים עם הנשמה כל שעל.
זו מחלה
בה לפעמים מילה שורפת
הים נחשול אחד גדול
והם ספינה נטרפת.

הייקו

דבר מכוער
יש לו יופי משלו
למשל אני.

הייקו כפול

רק אדון הזמן
חוצה מבוך אפלולי
עם פנס קסם.

רק עבד הזמן
חי בין פטיש לסדן
בלי פנאי לנפשו.

מסע

קסם מיסתורי - מילים
מילים - סחרחורת.
צלילים בקונכייה.
אני נבלע בתוך
עצמי.
אני חוט.
אני קפיץ.
אני ספירלה.
הנשימה נעתקת.
פתאום מרגיש מים.
ורגע אחר - מה שהיה היה.
וזה שיבוא סוחף.
עמוק פנימה.

הייקו

רוח סוערת
לא מעכשיו לא מכאן
אבל גם אישה.

הכלה

הֲכָלָה - לא סתם מילה
היא צומחת מהתוך
של יחידי סגולה.
היא מתחילה
באני המצטמצם
אל האחר המתעצם
במין היפוך מופלא
מאיר פנים
אל המכיל
שבא בלב נקי להאציל
ויוצא פי שבע
מבורך.

הייקו

גם לפיד בוער
אין בכוחו להאיר
סיסמאות ריקות.

הייקו

אדם הוא חלקיק
לא יציב - תמיד חולם
לעוף כמו נשר.

הייקו זוגי

הוא גרגיר אבק
נישא ברוח - אי שם
מפצח חידות.

היא מיתר רוטט
עד בלי די - קוסמוס פלאי
הדום רגליה.

אגוזי מלך

בישיבה מזרחית
פיצחנו אגוזים
מכמה וכמה מינים - אני
הייתי מלך - את
היית אלת הנחלים
הנחשולים והעדנה
ופרצוף כָּלָה
מתכסה הינומת חשמלים - בואי
לקראת הדולק בעקבותייך - עלִי
מתוך המים לָבָן
משתפל
מעלייך
ולידך
עומד לו עץ - בואי.

הייקו

החיים הם כמו
סיפור מרהיב או מכאיב
תלוי על בלימה.

הייקו

אבק כוכבים
על ראשנו כמו כתר
זוהר או קודר.

הייקו

מטפס על קיר
חלקלק - מוצא רק
רוחות רפאים.

של מי השיר

לא שלי.
הוא שלך.
זה נבע ממך.
אני הייתי המוציא לאור
זה היודע מילים
ואת היית
הרוח.

הייקו

אי שם במבוך
דבר נשגב - בלעדיו
כולם זאבים.

הייקו

ברוכה העין
הרואה את הסמוי
צלול כבדולח.

בין לבין

מהכלום
אדם בא
אל הכלום הולך.
בין לבין הוא נוכח
לדעת שאי אפשר עם בני אדם
ואי אפשר בלעדיהם.
הוא לומד
איך למה ומתי
להיות חלש - ולבכות
להיות חזק - ולראות
סמוי מן העין לתת
את עצמו ללהטט
בקרקסים
הנודדים
בדרך
אל.

הייקו

קסם בורגני
אושר וים של דמעות
על כל מה שאין.

הייקו

שכר ועונש
תפסתי שור בקרניו
הנעוצות בי.

עיר ללא הפסקה

רחובות העיר צבעים
על פנים ריקות - עוד ועוד מקומות מלאים
קולות רמים - צלצולי כוסות
זכוכית ולבבות הומים
בוהים מניין
תצמחנה
כך לפתע פתאום
הישועות.

אני נדבק אל הכסא
אולי אחת מהן
תיגע בי.

או אז ראיתי מהחוץ
אל תוכי - ידעתי שאני
תל אביב - אני רחובותיה
הריקים.
אני פנים צבועות
עם מסיכה
מראש
חסר
ישועה.

הייקו

רק ניצוץ פנימי
מאפשר כיוון אורות
במבוך אפל.

הייקו

תקווה היא צימוק
בעוגייה קיומית
קשה לעיכול.

לוליין

כל אדם
זה טבע הדברים
למרות שנולד בעל כורחו
מחויב על פי צו
לנוע הלאה
והלאה
כמו זרעון
המפלס דרך
בסבך הערבות הבוכיות.
הפלאיות.
זה תלוי רק בו.
ככלות הכל מדובר
בתנועה נכונה - לפיכך טוב יעשה אם יימתח ויתגמש
אם יסגל לעצמו תכונות של להטוטן
לוליין על ציר הזמן
כמו חלקיק
אלוהי
שנמצא בנשימה אחת
בכל מקום - יודע לשמור את נפשו
מפני מבקשי צרתו למיניהם
משקיף על המציאות
בגובה העיניים
ומעורב בה
במידה הראויה
ובכל מקרה במינימום
ההכרחי.

הייקו

בקיצור נמרץ
הכל זה מלמעלה
או לא. או אולי.

הייקו

מסתחרר אל על
במגדל וירטואלי
נופל לתהום.

הייקו זוגי

אישה לא רק אש
חורכת קצות שמיים
גם בשר ודם.

גבר רק חותר
באוקיינוס לא נודע
מחפש קסמים.


שאול בן שאול. גבר ואישה. 30x40 ס"מ. צבעי עיפרון על קרטון ביצוע.

סלע קיומי

לא יודע סודות
לא פותר חידות
לא רואה בכוכבים
ולא. לא מאמין במזלות.
לפיכך, כל בוקר, מחדש, אני
נאלץ לחצוב את יומי מהסלע.
בציפורניים.
עד זוב דם. עד ממש נגיעה
בשברים של האתמול - 
מהם תעלה תמונה
אולי שלמה יותר.
משם קצה חוט
אל סדר דברים אפשרי.
למשל - מה אוכלים.
עם מי מחליפים מילים.
האם לשלם את הקנס
בטרם הכפלתו.
עם המעט הזה תופסים בקרניו החדות של היום
כדי לרסן אותו.
לתכנת אותו.
לתזמן אותו.
לתדלק אותו ולאַלתֵר.
וחוזר חלילה.

הייקו

פרשנים קודחים
בראשי - כבר הוכרזתי
אתר חפירות.

הייקו

סוף המלחמה
רק אם אלוהים בוכה
עוד ים של דמעות.

הייקו

ים של מחשבות
נשפך אל תוכי - נבלע
בחור השחור.

תכשיט על צווארך

(מתוך מחזור "חלומות בהקיץ")

אני אדם מאוד מאוד מופנם
מה שבטוח - לגמרי לא מושלם
אני אחד מעכברי העיר
יודע רק דבר אחד - לשיר.

שירי מלב רוטט הוא אוצרך
תכשיט מונח על צווארך
המילים אחת אחת פנינה
כולן בסוד המנגינה.

אני אדם מאוד מאוד עצוב
מה שבטוח - לגמרי לא חשוב
רוב הזמן מרגיש מריר
יודע רק דבר אחד - לשיר.

שירי מלב רוטט הוא אוצרך...

אני אדם מאוד מאוד רגיש
מה שבטוח - לגמרי לא אדיש
כל הזמן ראשי בקיר
יודע רק דבר אחד - לשיר.

שירי מלב רוטט הוא אוצרך...

אני אדם שמסתפק ביש
מה שבטוח - לגמרי לא חושש
רוב הזמן מרגיש עשיר
יודע רק דבר אחד - לשיר.

שירי מלב רוטט הוא אוצרך...

הייקו

מילה באופל
אש בטבעת זהב
הדרקון נלכד.

הייקו

מה יפית ארצי
תחת כל עץ רענן
תיבת פנדורה.

הייקו כפול

נובר בעבר
מעמעם את העתיד
והצל חולף.

תופס זנב עתיד
רותם אותו להווה
ונושם עמוק.

חיבת ציון

בנשמתה ירושלים
מעשה עליון.
מי נכסף אל הוד קדומים
נישבה בעיר קסומה.

הלא היא משאת הנפש
היא חיבת ציון.

באדמתה ירושלים
מעלה מטמון.
מי נחשף אל סוד ימים
נפעם מעיר מלוכה.

הלא היא משאת הנפש
היא חיבת ציון.

בדמעתה ירושלים
נהרות בבל.
מי ליבו אל מנחם
ימצא בה עיר ואם.

הלא היא משאת הנפש
היא חיבת  ציון.

הייקו

אדם כמו חלקיק
חזיון קוסמי מרהיב
כאן שם - בו בזמן.

הייקו כפול

אופטימי מודה
על מה שיש וחותר
לאופק חדש.

פסימי בוכה
על מה שאין וקופא
בדלת אמות.

ציפור גן עדן

משי
ארגמן
בהונותיה
נעוצות באדמה
מפיה צומח
אגם
דמעותיו.
מנתרת בממלכת תום עתיקה
נוצותיה גלימת נסיכים
ראשה כיפת רקיע
גדולה - רקומה
בִּזְהב עצב
מעתירה
לקראת רוח כבירה
מתרוננת בקולות ציוץ.

הייקו

הבוקר נברא
גבישים של אור ויופי
איילה שלוחה.

הייקו

עגל הזהב
חלוקת הפסלונים
ביום השוחד.

נטייה להגזמות

אם אישה לך פותחת
שער - הַסֵס - הִיכַּנֵס בפסיעה
שקטה, על כריות טלפיים או
לא להיכנס בכלל. לכלוא
מסע בהיוולדו. פשוט
לא לבוא אליה.

אם לבוא אז לא
למרחב האינטימי.
אם כן אז לא להיתקע.
ללכת בדיוק בזמן הנכון.
להימנע משפתיים צוננות.
בכל מקרה לא לישון במיטה זרה.

אם כן, אז לקום בשחר אפלולי
לצאת חרש חרש לא להקיא
כמו בן דמותו החתולי
על השטיח בסלון.

אבל, מה לעשות, מדובר 
בִּנְטייה טבעית להגזמות. סוּפה 
בקוער מפרשה אותו תישא, למיוחל
אותו תנחית כבר מתרווח מתביית
במין מקום לא לו, בלו"ז צפוף
חושב שפתיים יובילוהו
בעגלוליוּת קסומה
ירדימוהו בַּחָלָב
המתקתק.


שאול בן שאול. גבר ואישה. 30x40 ס"מ. צבעי עיפרון על קרטון ביצוע.

הייקו

גולה בארצי
הולך על קצה צוק - נופל
קם כמו ציפור אש.

כּוֹס ישועות

(מתוך מחזור "נחמני - ארלוזורוב")

אדם עם כל הצער
מיד בהגיחו החוצה מבטן אמו האלוהית
מגורש אל ארץ לא נודעת.
הוא לבד.
הוא הולך והולך.
ובוכה. זה מותר.
ובלבד שהבכי ברבות הימים
יהפוך לתוגה - היא ההשתקפות
המזוקקת מעצם הקיום
ולא לרחמים עצמיים
הלא הם היפוך
הישועות
אותן ימצא
בכּוֹס מאלוהיו
הנובע רק מתוך עצמו.

הייקו

איש של שום מקום
בלי תפיסת עולם - כותב
על קירות ריקים.

הייקו כפול

הריק הלוחש
לא חשוב מה ומהר
והרבה יותר.

עיניים גדולות
טורפות עולם ומלואו
שלא מתעכל.

מיתר רוטט

כמו אלוהים
אישה לא גומרת.
לכל היותר היא באה
לביקור קצרצר
מתרשמת
ומיד
היא ממשיכה
לנוע הלאה
והלאה
ברצף הפלאי של החיים
רוטטת לה כמו מיתר
ביקום אינסופי.

הייקו

קיץ מתפוגג
סתיו מתגנב עם הטל
ערגת איילות.

הייקו כפול

סיפור אהבה
גרגירי אבק קוסמי
זוהר אלוהי.

דברים בוהקים
נועדו להתפוגג
במפח נפש.

המופע

לכל אדם יש מופע
שאין בלתו - הצגת חייו.
הוא מנכ"ל תיאטרון
הקודח במוחו
שופך אור
בכל פינה אפלולית
בנבכי נפשו - הוא גם המפיק.
הוא גם הבמאי.
והעיקר
הוא
המלהק.
בחירת הנפשות הפועלות
גורלית כי בו זמנית
למען התסבוכת
העלילתית
הוא שחקן
בהצגות של אחרים.

הייקו

מתוך האופל
מילה צבע צליל ואור
מזמור לטבע.

הייקו כפול

שיאה - קרן אור
פיוטים שירי מזמור
פרפרים עפים.

תחתיתה - אופל
היא לו הוא לה אחיתופל
עכברים רצים.

גם חילוני

גם חילוני
בכל רגע נתון
או סמלי מבחינתו
צריך לחשוב אני ניצב
כלי ריק עני ממעש
מול עצמו
מול הלא מושג
מול השלם המיוחל
מול הכמיהה אל הלא נודע
וללכת הלאה
והלאה
באותה זרימת חיים
מתונה - מתמשכת
שמצטיירת כמו מזימה משונה.
ועל אף זאת חלה עליו
חובת השמירה
על יציבה
נפשית.

הייקו

חג - רק סביב עצמי
קודח מחילת אור
נמלט אל הים.

הייקו זוגי

הכל באישה
ערווה - טוב כמו צפיחית
עם דבש וחלב.

הכל בגבר
אבקן - הוזה ניחוח
פרי האלוהים.

שלוש פעימות

(מתוך מחזור "משוררת שחורה") 

סיפור של אהבה מתחיל נפלא
מבט ראשון - עולם נברא
הנשמות שם אור גנוז
המחשבות חרוז ועוד חרוז
אלוהים אומר חלק וחד
למה לא תהיו בשר אחד.

הימים ימים קסומים
במשוואה רק שני נעלמים
הלילות לילות קטיפה
מהרקיע השביעי היא מרעיפה
גשם נדבות ועוד יותר - מאותו ניחוח משכר.
   
סיפור של אהבה רץ עם הזמן
מבט נוסף - היכן לאן
העתיד צופן מסע מתיש
בו נצרף קשר בין אישה ואיש
אלוהים אומר כמה מילים
למה לא תהיו כמו נמלים.

הימים פחות קסומים
במשוואה יותר נעלמים
פה ושם לילות קטיפה
רק בשעת רצון היא מרעיפה
טיפה או שתיים לא יותר - מאותו ניחוח משכר.   

סיפור של אהבה אחת דינו
אם לא עונים יום יום בעניינו
תנאי הכרחי כנות ורוך
לתת ולקבל לאין ערוך
אלוהים ממציא להם מחילה
הנה באה שעת הנעילה.

מחפשים ימים קסומים
במשוואה המון נעלמים
איפה הם לילות קטיפה
ומי ימצא שם את המרעיפה
מהחלום שכל אחד זוכר - מאותו ניחוח משכר.


שאול בן שאול
 
***

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה