כוחו של הלא-מודע: האוטוסוג'סטיה לפי שיטת אמיל קואה

"אין לי כוחות מגנטיים ואין אני בעל נס. אני חפץ ללמד אתכם כדי שתדעו לרפא את עצמכם" (אמיל קואה).

"הבלתי-הכרתי מראה כישרון ואמנות מפליאה במימוש אידיאה. אם המוח הוגה איזו מחשבה על עובדה, על מעשה שנשלם, על מצב שהפך ממש - הבלתי-הכרתי יממש אידיאה זו. יוצא, שאם נתמיד במחשבות על האושר - נהיה מאושרים; אם נחשוב על בריאות - נבריא; אם נחשוב על טוב - נהיה טובים. המחשבה שבה נהגה תמיד, אם רק בגבול האפשר היא, נוטה להיהפך לתנאי ממשי בחיינו" (מתוך "האוטוסוג'סטיה לפי שיטת אמיל קואה" / ס.ה. ברוקס).

סור מרע ועשה טוב (או: ההנאה כתרופה)

שני סיפורים קצרים שמדגימים יפה את ההבדל בין "סור מרע" ל"עשה טוב", ואת העיקרון של ההנאה ככלי מעולה לריפוי.

שנה טובה, שנה תודה

תודה על כל מה שבראת, תודה על מה שלי נתת, על אור עיניים, חבר או שניים, על מה שיש לי בעולם, על שיר קולח ולב סולח, שבזכותם אני קיים. 

תודה על כל מה שבראת, תודה על מה שלי נתת, על צחוק של ילד ושמי התכלת, על אדמה ובית חם, פינה לשבת, אשה אוהבת, שבזכותם אני קיים. 

תודה על כל מה שבראת, תודה על מה שלי נתת, על יום של אושר, תמימות ויושר, על יום עצוב שנעלם, תשואות אלפיים וכפיים, שבזכותם אני קיים.
(תודה / מילים: עוזי חיטמן, לחן: עממי יווני, שירה: חיים משה)

על מודעות עצמית ושינוי הרגלים

המאמר שלפניכם עוסק בשאלות יסוד הנוגעות בעצם קיומנו. מהי מודעות עצמית? האם יש הבדל בין בני אדם לחיות, ואם כן - מהו? האם מודעות עצמית מסבכת לנו את החיים או שמא מקלה עליהם? האם מודעות עצמית גורמת לנו להיות מלאכותיים ומזויפים או שמא עוזרת לנו להיות יותר טבעיים ואמיתיים? אלו חלקים באישיותנו נובעים מחינוך וידע נרכש ואלו נובעים מיכולת מוּלדת, אמיתית, טבעית? כיצד מודעות עצמית קשורה לחינוך? מהו ההבדל בין חינוך לאילוף? מהם הרגלים וכיצד הם משפיעים על חיינו? מהו שינוי? מי זקוק לשינוי בחייו ומי לא? האם העובדה שאנחנו שואפים לשינויים בחיינו מעידה על כך ש"משהו לא בסדר אצלנו"? מדוע אנחנו כ"כ חוששים משינויים? מדוע אנחנו מצפים מאחרים שישתנו למעננו? מהו תהליך השינוי וכיצד הוא מתרחש? ומה הקשר בין כל זה לבין חיי היצירה? על אלה, ועוד, במאמר שלפניכם.

הזוגיות ככוח ריפוי הדדי: ד"ר הארוויל הנדריקס ותיאוריית האימאג'ו

המאמר שלפניכם עוסק בתיאוריה שהינה לדעתי התיאוריה המקיפה והכוללת ביותר של מבנה הנפש והתפתחותה. "תיאוריית האימאג'ו" שהגה ופיתח ד"ר הארוויל הנדריקס חושפת בפנינו באופן פשוט וברור, ועם זאת מעמיק בצורה יוצאת מן הכלל, את הקשיים הנפשיים שלנו, מסבירה את פשרם, ומעניקה לנו כלים מצוינים לפתרונם. התיאוריה מראה לנו כיצד ניתן לפתור את כל הבעיות הנפשיות שלנו - שמקורן בילדותנו - באמצעות תהליך ריפוי שאנחנו עוברים עם בני זוגנו. התיאוריה מסבירה מהם פצעי הילדות, כיצד למדנו בילדותנו להתגונן מפני פגיעה נפשית וכיצד סוגי ההתגוננות שפיתחנו מגבילים אותנו בעת בגרותנו, מהם שלבי הצמיחה הנפשית התקינה וכיצד הם נפגעים בעת גידול בלתי תקין, מהי השלמות הראשונית וכיצד ניתן לחזור אליה, מהו ההבדל בין אהבה להתאהבות, מהי זוגיות מודעת ומהי זוגיות בלתי-מודעת, מהו תהליך ההחלמה שאנו עוברים עם בני זוגנו, ועוד היבטים שמפורטים במאמר שלהלן. כמו כן, תוכלו למצוא לקראת סוף המאמר התייחסות לקשרים שבין תיאוריית האימאג'ו לבין חיי היצירה, קשרים שאני יצרתי בעצמי ולדעתי יכולים לעזור לאמנים לפתוח את גבולות הביטוי העצמי שלהם ולהתפתח באופן מאוד משמעותי כאמנים.

אני בסדר אתה בסדר

צריך לקום מהמיטה, צריך לגמור את החביתה, צריך לצחצח שיניים.
צריך להסתפר, צריך להיזהר, צריך לנוח בצהריים.
צריך לסדר את החדר, צריך לעטוף את הספר, צריך לשמוע בקול ההורים.
צריך להתרחץ, צריך להתאמץ, צריך להכין שיעורים.
צריך ללעוס לאט, צריך להיות נחמד, ולהגיד לאן אתה יוצא.
צריך וצריך, ומרוב שהצטרכתי - כבר שכחתי מה אני רוצה. אוף! 

(הצריך הזה / מילים: יהונתן גפן, לחן: יוני רכטר, שירה: אריק איינשטיין)

"אני בסדר אתה בסדר" בחיי היצירה

"עירות פירושה היכולת לראות ספל קפה ולהקשיב לשירת הציפורים באורח עצמי משלך, ולא בדרך שלימדוך. ילד קטן רואה ציפורים ומקשיב להן בהנאה, ואז בא 'האב הטוב' ומרגיש צורך להיות 'שותף' לחוויה ולעזור לבנו 'להתפתח'. הוא אומר: 'זה נחליאלי וזה אנקור'. ברגע שהילד טרוד בהגדרת ציפור זו כנחליאלי ואחרת כאנקור, אין הוא יכול עוד לראות את הציפורים או להקשיב לשירתן. עליו לראותן ולהקשיב להן כפי שאביו רוצה שיעשה זאת. אף על פי כן, ישנם כמה אנשים המסוגלים עדיין לראות ולשמוע בדרך הראשונה. אך מרבית בני האדם איבדו את הכושר להיות ציירים, משוררים ומוסיקאים, והושארו נטולי ברירה לראות ולשמוע באורח ישיר" (מתוך "משחקיהם של בני אדם" / ד"ר אריק ברן). 

רעב, שובע וסיפוק צרכים - על הטיפול הנפשי ותהליך הריפוי ותרומתם לחיי היצירה

המאמר שלפניכם מוקדש לנושא הטיפול. מהו טיפול באופן כללי? מהו הטיפול הנפשי? אלו סוגי טיפול יש ואלו מהם מומלצים? מהו תהליך הריפוי? מה הקשר בין רעב, שובע וסיפוק צרכים לבין תהליך הריפוי? כיצד הטיפול הנפשי ותהליך הריפוי תורמים לחיי היצירה? על אלה, ועוד, במאמר שלפניכם.

כתיבה טיפולית - על ניקוי הנפש והתבוננות פנימית

המאמר שלפניכם עוסק במהותה של הכתיבה הטיפולית ובמתן כלים מעשיים ליישומה. מהי הכתיבה הטיפולית? מה משמעותה? מהו ניקוי הנפש? מהי התבוננות פנימית? כיצד מיישמים את הכתיבה הטיפולית? כיצד הכתיבה הטיפולית משפיעה על חיי היצירה? על אלה, ועוד, במאמר שלפניכם. 

דימוי האמן והשפעתו על חיי היצירה: התבוננות וכלים מעשיים

המאמר שלפניכם עוסק בהתבוננות בבעיה שחוויתי כאמנית ושנוכחתי לדעת שגם אמנים אחרים חווים אותה. כמו כן, המאמר עוסק לא רק בהתבוננות בבעיה אלא גם בהענקת כלים מעשיים להתבוננות פנימית, ובקיצור: תרגיל נפש. אני מקווה שתמצאו את הכלים הללו מעניינים ושימושיים עבורכם.

מי ששר - על השפעתה החיובית של השירה וכלים בסיסיים לפיתוח קול

מי ששר
מעביר את הזמן בכיף
עד הלילה הוא כבר עייף
וישן כמו תינוק עד ששמש
שב לו מאמש
מי ששר
ואפילו אם יזייף
אלוהים את ראשו לוטף
ואז לרגע מי ששר
מאושר
(מי ששר / מילים: אהוד מנור, לחן ושירה: מתי כספי)