המיתוס של שמיעה אבסולוטית

הרשומה שלפניכם היא חלק ממאמר יותר גדול שכתבתי כאן בבלוג ונקרא "פיתוח שמיעה". במאמר זה אני מסבירה דברים בסיסיים אודות פיתוח שמיעה, ובין הדברים שאני מסבירה שם נמצא גם החלק הזה - המיתוס של שמיעה אבסולוטית. את החלק הזה העתקתי והדבקתי כלשונו ברשומה שלפניכם, ועשיתי את זה כי רציתי להבליט ולהדגיש אותו. למה? משום שהמיתוס של שמיעה אבסולוטית הוא נושא רגיש ובעייתי שפוגע פעמים רבות מידי בהתפתחותם המוסיקלית של תלמידים, וחשוב בעיניי להאיר אותו ולנקות אותו מאמונות תפלות ופחדים שכרוכים בו. לכן החלטתי להביא את החלק הזה של המאמר כרשומה נפרדת ועצמאית - כדי להפוך אותו ליותר נגיש עבורכם. ניתן לקרוא את הרשומה בלי שום קשר למאמר פיתוח שמיעה, אבל עדיף כמובן לקרוא את המאמר השלם - על מנת לראות תמונה יותר מלאה של הנושא הזה. ובכן, מהי שמיעה אבסולוטית? והאם היא אכן שמיעה יותר טובה משמיעות אחרות? על אלה, ועוד, ברשומה שלפניכם.

תורת הקונטרפונקט

המאמר שלפניכם עוסק בתורת הקונטרפונקט ומיועד לכל מי שמעוניין בתשובות לשאלות בסיסיות - הן לגבי תורת הקונטרפונקט והן לגבי לימודי קונטרפונקט. מהו קונטרפונקט? מהו קונטרפונקט במוסיקה? מהם קונטרפונקט פלסטרינה ובאך? האם ישנם סוגים נוספים של קונטרפונקט חוץ מקונטרפונקט פלסטרינה ובאך? למה ללמוד קונטרפונקט? איך לומדים קונטרפונקט? מהם המקורות המומלצים ללימוד קונטרפונקט? על אלה, ועוד, במאמר שלפניכם.

תורת ההרמוניה

המאמר שלפניכם עוסק בתורת ההרמוניה ומיועד לכל מי שמעוניין בתשובות לשאלות בסיסיות - הן לגבי תורת ההרמוניה והן לגבי לימודי הרמוניה. מהי הרמוניה? מהי הרמוניה במוסיקה? מהי הרמוניה פונקציונאלית? האם ישנם סוגים נוספים של הרמוניה חוץ מההרמוניה הפונקציונאלית? למה ללמוד הרמוניה? מה לומדים כשלומדים הרמוניה? איך לומדים הרמוניה? מהם המקורות המומלצים ללימוד הרמוניה? על אלה, ועוד, במאמר שלפניכם.

תרגיל בהרמוניה חופשית

לפניכם תרגיל בהרמוניה חופשית שמטרתו לתרגל את 3 ההיבטים המרכזיים של תורת ההרמוניה כפי שהצגתי אותם במאמר התיאורטי תורת ההרמוניה: סוגי האקורדים, הקשר בין האקורדים והובלת קולות. על מנת לבצע את התרגיל אני ממליצה קודם כל לקרוא את המאמר התיאורטי משום שכל המושגים שאני משתמשת בהם בתרגיל מוסברים במאמר. את התרגיל שכאן הכנתי על מנת שתוכלו לקבל תחושה בלתי אמצעית, חווייתית, של היופי שיש בהרמוניה. התרגיל לא מבוסס על ההרמוניה הפונקציונאלית ואין צורך להכיר את חוקיה של זו על מנת לבצעו. יתרה מכך - אם אכן יש לכם ידע בהרמוניה, עדיף שבעת ביצוע התרגיל תניחו אותו בצד. מטרתנו כאן היא להתחבר לתחושה ההרמונית ולמצוא מחדש את ההיגיון הפנימי שיש בהרמוניה. את זה לא ניתן לעשות באמצעות ידע אלא באמצעות תחושה והבנה עמוקה שנובעת מהגילויים שאנחנו מגלים בעצמנו.

תירגול שמיעה הרמונית

לפניכם תרגילים לפיתוח שמיעה הרמונית. תרגילים אלו מצורפים למאמר מפרי עטי תורת ההרמוניה שהוא מאמר תיאורטי המסביר דברים בסיסיים אודות הרמוניה. אני ממליצה לקרוא את המאמר לפני שאתם קוראים את התרגילים משום שכל המושגים שאני משתמשת בהם כאן מוסברים במאמר התיאורטי. התירגול שכאן מציע לכם כלים עקרוניים לפיתוח השמיעה ההרמונית שניתן ליישם אותם על כל סגנון הרמוני באשר הוא, לפי טעמכם ונטיית ליבכם המוסיקלית.

הקונסוננט והדיסוננט: כשהשטן אינו קיים

המאמר שלפניכם הוא השני בצמד מאמרים שעוסקים בהיבטים שונים של דיסוננט וקונסוננט - מתח והרפיה - ומעניקים כלים להבנת מוסיקה, אמנות, והחיים בכלל מנקודת מבט פנימית, מהותית. כפי שתראו בהמשך, מדובר במאמרי יסוד שנוגעים בשאלות בסיסיות הקשורות ישירות למציאות שבה אנו חיים, ומנסים לתת עליהן תשובות ברורות ומנומקות תוך התייחסות לתיאוריה המוסיקלית והשלכותיה על כל תחומי החיים. המאמר הראשון - קונסוננט ודיסוננט: יפה ומכוער? - עוסק במהותם של המתח וההרפיה וכיצד הם באים לידי ביטוי במוסיקה, באמנות ובחיים בכלל, והמאמר השני (הנוכחי) עוסק במשמעותם של המתח וההרפיה תוך התבוננות בהתפתחות ההיסטורית של הנפש המערבית באמצעות הכלים שהתיאוריה המוסיקלית מעניקה לנו. ניתן לקרוא את כל אחד מהמאמרים כמאמר עצמאי ובלי קשר מחייב אחד לשני, אבל אני מאוד ממליצה לקרוא אותם כצמד מאמרים הקשורים זה לזה - ועדיף לקרוא אותם לפי סדר כתיבתם.

קונסוננט ודיסוננט: יפה ומכוער?

המאמר שלפניכם הוא הראשון בצמד מאמרים שעוסקים בהיבטים שונים של דיסוננט וקונסוננט - מתח והרפיה - ומעניקים כלים להבנת מוסיקה, אמנות, והחיים בכלל מנקודת מבט פנימית, מהותית. כפי שתראו בהמשך, מדובר במאמרי יסוד שנוגעים בשאלות בסיסיות הקשורות ישירות למציאות שבה אנו חיים, ומנסים לתת עליהן תשובות ברורות ומנומקות תוך התייחסות לתיאוריה המוסיקלית והשלכותיה על כל תחומי החיים. המאמר הראשון (הנוכחי) עוסק במהותם של המתח וההרפיה וכיצד הם באים לידי ביטוי במוסיקה, באמנות ובחיים בכלל, והמאמר השני - הקונסוננט והדיסוננט: כשהשטן אינו קיים - עוסק במשמעותם של המתח וההרפיה תוך התבוננות בהתפתחות ההיסטורית של הנפש המערבית באמצעות הכלים שהתיאוריה המוסיקלית מעניקה לנו. ניתן לקרוא את כל אחד מהמאמרים כמאמר עצמאי ובלי קשר מחייב אחד לשני, אבל אני מאוד ממליצה לקרוא אותם כצמד מאמרים הקשורים זה לזה - ועדיף לקרוא אותם לפי סדר כתיבתם.

הטוב, הרע והפשטני נורא - תרגיל בהאזנה מודרכת עם הסרט "101 כלבים וגנבים"

יש דברים שאני רואה או שומעת ואומרת לעצמי "הנה, התיאוריה המוסיקלית עובדת". כמובן, היא עובדת תמיד, כי היא נכונה. אבל יש מקרים שבהם התיאוריה מוכיחה את עצמה באופן קיצוני, מובהק, בוטה, פשטני. זהו המקרה בסרט "101 כלבים וגנבים". אכן, בד"כ החיים והמוסיקה אינם מחולקים לטוב ורע או שחור ולבן, וזה מה שעושה את לימודי התיאוריה לכ"כ מעניינים ומורכבים. אבל לעיתים מזדמנים לנו מקרים של שחור ולבן שבזכותם אנחנו יכולים להבין טוב יותר את גווני האפור למיניהם. במובן זה, הפשטנות והקיצוניות - הקלישאות בעצם - יכולות לשרת אותנו היטב אם רק נדע ללמוד מהן.

מה הקהל שמע? - על לימודי תיאוריה והכרת טבעם של החומרים המוסיקליים

בתור מורה לתיאוריה אני נתקלת לא פעם בשאלה מצד תלמידיי: עד כמה באמת חשוב ללמוד תיאוריה ולהבין אותה? עד כמה חשוב להפנים וליישם אותה? האם ההקפדה שלנו כמלחינים וכמבצעים על כל פרט קטן, על ביטוי התהליכים המוסיקליים, על הבנת עומק ומורכבות השפה - האם ההקפדה הזאת אכן נשמעת ע"י אנשים מבחוץ? האם מי שמקשיב למוסיקה, ז"א - הקהל, באמת שומע את כל זה?

תרגילים בפיתוח שמיעה למתחילים ומתקדמים

לפניכם תרגילים בפיתוח שמיעה. כל התרגילים שמופיעים כאן מתבססים על ההנחה שאין לכם שום ידע תיאורטי מוקדם ו/או רקע מוסיקלי, ולכן כל מי שמעוניין לפתח את השמיעה שלו יכול לבצע אותם. מאידך, התרגילים מתאימים גם לתלמידים מתקדמים ולמוסיקאים מנוסים שמעוניינים להמשיך ולפתח את השמיעה שלהם. כתבתי אותם כך שיתאימו לרמות שונות של ניסיון וידע, כך שתוכלו לבצע אותם ברמות שונות לפי צרככם ויכולתכם.